מאת: סלוא עלינאת, רכזת שטח עובדים פלסטינים בהתנחלויות וראאד אבו יוסף יועץ בטיחות בעבודה
בעקבות פניות של נציגי "קו לעובד" אל מפעל סולאור, נתקבלה תשובת המפעל ביום 5.7.2010. בתשובתם, מתעלמים מנהלי המפעל מטענות העובדים בדבר אי קבלת תלושי שכר ומציינים כי הם מטפלים בנושאי הבטיחות השונים שהועלו על ידינו.
במהלך סוף חודש יוני, הודיעו לנו העובדים כי מנהלי המפעל מפעילים עליהם לחץ לחתום על חוזה עם קבלן משנה פלסטיני. משמעות הדבר היא מחלוקת על הדין החל חוק העבודה הישראלי, הירדני או הפלסטיני.
ארבעה מהעובדים שסרבו לחתום על החוזה פוטרו. בתשובה לנציגת "קו לעובד" טענו מנהלי מפעל "סולאור" כי סיבת הפיטורים היא ירידה בכמות העבודה וכי "בתקופה האחרונה קיבלה החברה הודעה מהעובדים שבכוונת הרשות הפלסטינאית לאסור על עבודתם באזור התעשייה בשל מיקומו ובשל החרם של הרשות על מפעלים ישראלים ולכן אנו נערכים באופן שונה עם מצבת כוח האדם."
הדו"ח שלהלן מתאר את עיקרי תלונות העובדים במפעל ואת ניסיונות נציגי "קו לעובד" להיטיב את מצבם של העובדים.
הקשר בין עובדי מפעל סולאור ונציגי עמותת "קו לעובד" החל כבר בשלהי שנת 2008.
באחת השבתות בחודש יוני 2010, נפגשנו שוב עם העובדים. העובדים, עייפים ומפוחדים כי דבר פגישתם עם נציגי "קו לעובד" ייוודע למעסיק, גוללו בפנינו את סיפורם.
סולימאן (שם בדוי) עובד במפעל סולאור זה שבע שנים. הוא נפגע במהלך עבודתו וסירב לפנות אל ביטוח לאומי במטרה לקבל פיצויים מתוך חשש כי מעסיקו במפעל יפטר אותו.
עלי (שם בדוי), עובד במחלקה לניקוי בלוני גז וסובל, כמו רבים מהעובדים במפעל, מבעיות שמיעה ונדודי שינה. עוד הוא מספר כיצד המסכה אותה הוא עוטה על פניו אינה מגנה עליו מפני גז הברום המסוכן שנפלט מהבלונים. הוא מודאג ממאור עיניו וממערכת הנשימה שלו. "קשה לי לנשום" הוא אומר. העובדים המועסקים במפעל, 90 במספר, פנו אל המעסיק בדרישה לשפר את תנאי הבטיחות במפעל. המעסיק סירב.
יום עבודתם של העובדים הפלסטינים במפעל סולאור מתחיל בשעה 6:00 ומסתיים 15 שעות לאחר מכן. את פני העובדים מקבלים כל בוקר ריחות עזים של גז ואדים ורעש מכונות. סולימאן מתאר כיצד שנתו נודדת מדי לילה בגלל שאוזניו צורמות ומוסיף "אני חש כאבים בקנה הנשימה והריאות בגלל הגזים שאני שואף". עוד הוא מספר כיצד שב לביתו אחרי יום עבודה כשגופו כואב וכשהוא סובל מסחרחורות.
בשעה 10:00 יוצאים העובדים להפסקה, אין להם חדר אוכל, לפעמים הם נחים בין המכונות, ולפעמים הם מעדיפים לצאת לחצר המפעל כדי לנשום מעט אוויר נקי.
על עבודה זו מרוויחים העובדים 10 ₪ לשעה. על כל שעה נוספת מרוויחים שקל אחד בלבד. הם אינם מקבלים תשלום עבור זכויות סוציאליות כגון דמי הבראה, חופשה וחגים וכמובן אינם מקבלים תלושי שכר. במקרה של תאונת עבודה, מסתפק המעסיק בתשלום מינימאלי של הטיפול הרפואי לו נזקק העובד.
תנאי עבודה בלתי נסבלים
במפעל מספר מחלקות. אחת מהן נמצאת בפתח המפעל, אליה מגיעים לעיתים מבקרי מכון התקנים הבינלאומי ISO , ומתרשמים כי העובדים מקבלים אמצעי בטיחות נאותים. אך לפני ביקורים מסוג זה, מנקים העובדים את המפעל, לובשים את הבגדים המתאימים ומכינים את עצמם לביקורת.
במחלקה האחורית של המפעל הנסתרת מעיני המבקרים, הדברים שונים. אויר ספוג בריחות עזים ורעש אדיר של דוחסי אוויר הם רק חלק מהתנאים אליהם נחשפים העובדים. קירות המפעל בנויים כך שאינם מסננים את רעשי המפעל.
העובדים מצידם יזמו הצעת ייעול, להעביר את משאבות האוויר המרעישות לחדר אחר ובכך למנוע את רעשן החזק. הרעיון, שיושם במפעלים אחרים, נדחה על הסף. העובדים קיבלו אטמי אוזניים אל טוענים כי הם קטנים מדי מכדי לסנן את הרעש כמו גם גורמים להם לדלקות אוזניים חוזרות ונשנות. העובדים עברו בדיקות שמע אך עד ליום זה לא קיבלו את תוצאותיהן.
ניקוי בלוני גז: סכנה ברורה ומיידית
ניקוי בלוני הגז היא בעיה רצינית שאינה חולפת. לפי עדויות העובדים, כדי לבדוק שהבלונים נקיים, הם נאלצים להריח את הגז, במידה והגז גורם להם תופעות כגון יובש בגרון, דמעות בעיניים ובחילות בבטן הם יודעים שהגז עדיין קיים. מדובר בגז מסוכן מאוד בשם מתיל ברומיד שהעובדים עובדים איתו ללא מסיכות. אחת התאונות הנפוצות בעבודה עם בלוני הגז היא פגיעה בעיניים ובפניהם של העובדים משאריות מתכת. לדבריהם הם סובלים מחולשה בראייה כתוצאה מקרינהX בבדיקת בלוני הגז. כמו כן, הם נחשפים לאדים שנפלטים מניקוי הבלונים שפוגעים במערכת הנשימה לעופרת שנמצאת בצבע בו משתמשים לצביעת בלוני הגז.
העובדים אינם מודעים למידת הסיכון
בשיחות עם העובדים התברר כי הם לא ידעו על מידת הסיכון בעבודתם, הם לא עברו הדרכות ובעלי המפעל לא הסבירו להם את הסיכונים בעבודה מסוג זה. העובדים אמרו כי לא ידוע להם על ועדת בטיחות של העובדים, שאמורה לטפל בבעיות הבטיחות.
העובדים נחשפים לתאונות עבודה ומחלות מקצוע בלי שתהייה להם הזדמנות לעבור בדיקה של רופא תעסוקתי הן בישראל והן בשטחי הרשות הפלסטינית שם לא קיים מכשור מתאים.
בדיקה רפואית לעובדים, פיקוח ואכיפת כללי הבטיחות במפעל
בשנה האחרונה, עמותת קו לעובד ניסתה לברר עם המוסד לביטוח לאומי ועם קופות החולים בישראל מי מטפל בפניות של מחלות מקצועיות של עובדים פלסטינים המועסקים בהתנחלויות, עד כה לא התקבלה מהם תשובה ברורה לדרך שבה יוכל עובד להיבדק על ידי רופא תעסוקתי בישראל.
כמו כן, בעקבות עדויותיהן הקשות של העובדים, נשלחו מספר תלונות למפעל, למשרד התמ"ת, ולקמ"ט התעסוקה במנהל האזרחי בהם הביעה העמותה דאגה ממצבם הבריאותי והנפשי של עובדי המפעל.
טענות העובדים נפלו על אוזניים ערלות של קמ"ט תעסוקה במנהל האזרחי ומשרד התמ"ת ועד ליום זה לא נתקבלו תשובותיהם לפניות "קו לעובד" בנוגע לבטיחות במפעל.
בעלי מפעל סולאור, השיבו ל"קן לעובד" בשנת 2008 כי העובדים מקבלים את אמצעי הבטיחות הנדרשים ושהמפעל מאושר לפי תקני הבטיחות הבינלאומיים. המפעל טען כי קמ"ט תעסוקה מבקר במפעל.
מרוויחים על גבי העובדים
מפעל "סולאור" שייך לחברת "דלק" ונמצא באזור התעשייה "ניצני השלום". האזור הוקם בראשית שנות ה-80 בעידוד ותמיכה של משרדי הממשלה לרבות משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, מנהל מקרקעי ישראל והמנהל האזרחי. מפעילי אזור התעשייה מתפארים בכך שהם תומכים בפרנסתם של יותר מ- 500 עובדים פלסטינים. על פי עדויות העובדים עולה תמונה של עבודה בתנאים קשים מאוד הן מבחינת השכר והן מבחינת הבטיחות בעבודה.
"סך הייצור באיזור התעשייה ניצני שלום הסתכם בשנת 2009 בחצי מיליארד ₪ מתוכם 33% מייצוא סחורות לשווקים בחו"ל", כך נמסר על ידי דוד שמיר מנהל הפארק לכלי התקשורת. לפיו: "הגידול בהיקף הייצור של כל המפעלים הוא ב-8% בשנת 2009 לעומת שנת 2008. השנה, 2010 הגידול עומד על 4%".
בתעשיות סולאור עוסקים בייצור מיכלי דלק גז ובניית מוצרים בטיחותיים לצה"ל. החברה הוקמה ב-1986 כחברה פרטית. המפעל נמצא בניצני השלום, אזור תעשייה בשטח סיי, על אדמותיה של טולכרם וחופף את גדר ההפרדה. מתחומי פעילות החברה: ייצור מיכליות דלק, צוברי גז ונגררים, איחסון צוברים וגלילי גז. בין לקוחותיה הגדולים: בז"ן, מקורות, ממשלת ישראל, חברות הגז אמישרגז, סופרגז, פזגז, חברות הדלק פז, סונול, דלק, אלון דור ו-DSBG. ומבין שותפיה לפעילות: רפא"ל, Europe Israel, מקורות, A.L.D, תהל, אתר טיהור השפכים רמת חובב, פז Yellow, אלקטרה, PS Investment ועוד. לקבוצה נכסי נדל"ן בישראל, פולין וקנדה.
