ארגון "קו לעובד" מעריך כי במדינת ישראל נמצאים כיום בין 4000-5500 מהגרי עבודה משלל מדינות המועסקים בפועל בענף החקלאות, אשר הובאו לישראל כסטודנטים לתכניות בין לאומיות ללימודי חקלאות במסלול העוקף הסכמים בילטראליים בין ישראל לתאילנד. העובדים נאלצים לשלם סכומי כסף גבוהים עבור ההשתתפות ב"תכניות הלימודים" ואין פיקוח על תנאי עבודתם ומחייתם
בכדי למנוע את התופעה הפסולה של גביית דמי תיווך מופקעים ממהגרי עבודה ולהבטיח תנאי העסקה הוגנים למהגרי העבודה מתאילנד בישראל, נחתם בשנת 2009 הסכם בילטראלי בין ממשלות ישראל ותאילנד, שמטרתו לקבוע הסדר גיוס בענף החקלאות בפיקוח ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM). במחצית שנת 2012 הגיעו ראשוני העובדים מתאילנד במסגרת הסדר הגיוס החדש, ללא תיווך של חברת כוח אדם פרטית. ואולם, לפי דיווחי עובדים שפנו לארגון "קו לעובד", נראה כי כבר בשנת 2013 נעקף אותו הסכם בילטראלי והובאו לישראל סטודנטים לתוכניות לימודי חקלאות בין לאומיות שהועסקו כמהגרי עבודה, תוך שנגבים מהם כספים בסכומים גבוהים בתמורה להסדרת הבאתם לישראל.
ארגון "קו לעובד" מעריך כי במדינת ישראל נמצאים כיום בין 4000-5500 סטודנטים לתוכניות בין לאומיות ללימודי חקלאות במקומות שונים בארץ, המועסקים כמהגרי עבודה בענף החקלאות. הסטודנטים מגיעים בעיקר ממדינות אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית, ממדינות כגון נפאל, וייטנאם, בורמה, פרו, בוליביה, ועוד. ה'סטודנטים' מגיעים לישראל לאחר שהובטח להם בארצות המוצא כי יזכו בישראל ללימוד ידע תיאורטי ומעשי ברמה אקדמית בחקלאות, ידע שאותו יוכלו ליישם בארצותיהם. עוד הובטח להם, כי במקביל ללימודים יעבדו בחקלאות, ויקבלו מגורים ומזון. עבור ההשתתפות בתוכניות נאלצו הסטודנטים לשלם סכומי כסף גבוהים.
התמונה המצטיירת מעדויות חלק מאותם "סטודנטים" היא חמורה ביותר, כאשר אין פיקוח על תנאי עבודתם ומחייתם. הסטודנטים אשר פנו לעזרת ארגון "קו לעובד", מדווחים כי אינם מחזיקים ברישיונות עבודה, אלא בויזת סטודנט בלבד, ובכל זאת מועסקים בין 6-7 ימים בשבוע. ללימודיהם התיאורטיים מוקדש יום אחד בלבד בשבוע, בד"כ יום ראשון, אשר לרב אמור להיות יום המנוחה של העובדים. ביום הלימודים לומדים הסטודנטים חקלאות ברמה בסיסית עד שעות הצהריים, אז נדרשים לחזור ולעבוד. עוד מדווחים הסטודנטים כי הם מרוויחים בין 15-17 ₪ עבור שעת עבודה בלבד ללא כל זכויות נלוות, בכלל זאת בגין שעות נוספות ועבודה בימי מנוחה, וכי לעיתים הם מועסקים למעלה מ-12 שעות ביום. הפרות נוספות שנרשמו בביקורי צוות "קו לעובד" את העובדים הם מגורי עובדים בתת- תנאים והלנות שכר.
לאור פניות מרובות שהגיעו לארגון מצד סטודנטים שדווחו על הפרות זכויות עובדים, פנה ארגון "קו לעובד" מוקדם יותר השנה למשרד החוץ ורשות האוכלוסין וההגירה בבקשה לבחון את הנושא. בפנייתו הרשמית נכתב כי "ניכר כי מדובר בתוכניות המהוות עבירה על חוקי המדינה, ומעלות חשש של ממש לניצול לרעה של אוכלוסיות ממדינות חלשות, לטובת אינטרסים כלכליים של החקלאים ולטובת הפחתת עליות ההעסקה מחד, ועקיפת ההכרח בהיתרי העסקה מאידך… נבקשכם לבדוק את המידע הרצ"ב".
לדברי עו"ד מיכל תג'ר מארגון "קו לעובד", "קיים חשש ממשי כי תוכניות הלימודים במתכונתן הנוכחית מהוות עבירה על חוקי המדינה תוך ניצול לרעה של אזרחיהן של מדינות חלשות, בכסות הבטחות ל"חוויה לימודית המשלבת עבודה". דומה כי התכניות משרתות, בעיקר, אינטרסים כלכליים של חקלאים, רשויות מקומית וגופים כלכלים פרטיים. תוצאתן היא השאת רווחים על גבם של עובדים חלשים המועסקים בתת-תנאים בגדריהן של אותן תוכניות "לימודיות", בעוד שהנהנים מהניצול הכלכלי עושים זאת תוך עקיפה מוחלטת של כל צמתי האכיפה: הן של חוקי ההגירה והן של חוקי העבודה.
ח"כ מיכל רוזין, יו"ר ועדת העובדים הזרים, הודיעה כי בעקבות פניית "קו לעובד" היא תכנס ישיבה מיוחדת בנושא. לדבריה "התוכניות מעלות חשש כבד לניצול לרעה של אוכלוסיות ממדינות חלשות, לטובת אינטרסים כלכליים. אני תומכת בחקלאים ומבינה את מצוקתם והצורך בידיים עובדות. תפקיד המדינה לפתור מצוקה זו אך בשום פנים ואופן לא באמצעות רמאות וניצול של עובדים".
צ'יט וואן אאונג (Chit wann Aung), סטודנט ממיניאמר טוען כי "פגשתי את נציגי התוכניות במיניאמר והם שיכנעו אותי להצטרף לתוכנית הלימודים. הגעתי לישראל תחת הבטחה שאלמד חקלאות ברמה גבוהה, ואף עברתי ראיונות ותהליך קבלה כדי להשתתף בתוכנית. כיום אני לומד חקלאות ברמה בסיסית מאוד יום אחד בשבוע בלבד עד השעה 15:00 ובהמשך היום ממשיך לעבוד. בשאר ימי השבוע אני עובד כ-15 שעות ביום. בכל פעם שאני או חברי ביקשנו להתלונן על תנאי המחיה, העבודה או הלימודים, איימו עלינו שיחזירו אותנו חזרה למיניאמר ושנפסיד את הכסף שהשקענו בתוכנית. אני רק מבקש שיתייחסו אלינו באופן הגון ושמנהלי התוכניות יעמדו בהתחייבויותיהם כלפינו".
