מאת חנה זהר, רכזת תחום פלסטינים ב"קו לעובד"
ב-13.6.2013 ניתן פסק דין בעניינם של עובדים פלסטינים שהועסקו במחצבה במישור אדומים בחברת "אבן בר", בבעלות אייל יונה (אחיו של בועז יונה מפרשת חפציבה).
שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דניאל גולדברג, קיבל כמעט את כל תביעות העובדים. פסק הדין מגולל מסכת ארוכת שנים של ניצול שיטתי בשל היות העובדים "פלסטינים מהשטחים": הלנות שכר ארוכות, אי תשלום שכר מינימום ועוד. כאשר מנגד, הנתבעים מנסים למצוא לכל אלה צידוק חוקי.
השופט גולדברג נסמך בפסק הדין על "הלכת קו לעובד" שנקבעה בפסק דין של בג"ץ בעתירת קו לעובד וההסתדרות כנגד פסיקה של ביה"ד הארצי לעבודה, בסוגיית החובה של מעסיקים בהתנחלויות לשלם לעובדים הפלסטינים כמו לעובדים ישראלים, לפי חוקי העבודה הנהוגים בישראל.
הטיפול של קו לעובד בעובדים החל בשנת 2006 ע"י סלוא עלינאת שהיתה רכזת תחום עובדים פלסטינים המועסקים בישראל ובהתנחלויות, ב"קו לעובד", בשיתוף עם האיגודים המקצועיים ביריחו. לאחר ניהול משא ומתן ממושך עם נציגי החברה, להשבת הכספים, שלא צלח, הופנו העובדים לעו"ד אופיר רונן שהגיש את התביעה בראשית 2008.
במהלך הדיונים חלק מהעובדים ויתרו על התביעה והסכימו לפשרות זעומות שהוצעו להם ע"י החברה. עשרה עובדים מתוך 35 המשיכו בתביעה עד לפסק הדין. לאחר הליך משפטי שנמשך חמש שנים – קיבלו לבסוף העובדים את פסק הדין המיוחל, אולם לא בטוח שהחברה תשלם כי לא בטוח שהיא עדיין קיימת. אם לא – הביטוח הלאומי יישא בהוצאות ואייל יונה ושותפיו יישארו עם הרווחים.