יעקב לב יצא לגמלאות לאחר שעבד 32 שנה במסגרות חינוכיות בתפקידי הוראה וניהול. הוא הפסיק את עבודתו בסוף שנת הלימודים 2001-02. זמן קצר לאחר יציאתו לגמלאות, קיבל פנייה באמצעות מכרים להצטרף כמתנדב לעמותת "קו לעובד" ולסייע בתהליך הקמתו של סניף חיפה. הוא מיד הסכים ובעבודה משותפת ובהדרכתה של עורכת הדין ענת גונן הסניף התחיל לפועל בהצלחה. כדובר רומנית ורוסית יעקב סייע בעיקר לעובדים דוברי שפות סלביות – בשלב ראשון סייע לעובדי סיעוד ובניין, אך אחרי שמספר עובדי הבניין מרומניה קטן לקח על עצמו את האחריות לעובדות הסיעוד ממזרח אירופה, המהוות כרבע מעובדות הסיעוד המגיעות לסניף לצורך עזרה. בעבודתו הוא יצר קשר עם חברות כוח אדם ועם קבוצות מהגרי עבודה. יעקב התנדב 3 ימים בשבוע כ-6 שעות בכל יום, ולא חסך מזמנו בכל שעות היום והלילה. פעמים רבות אף אירח בביתו עובדות שפוטרו עד שהצליחו להסתדר ולמצוא דירה או עבודה חדשה.
בזכות עקשנותו של יעקב שכרן של עובדות סיעוד באזור חיפה והצפון עמד על 3,770.00 ₪ – כולל דמי כיס – לפני עליית שכר המינימום האחרונה, ועל 3,960.00 ₪ – כולל דמי כיס – מאז אוקטובר 2012, כשטענתו המרכזית הייתה כי יש לפצות עובדות על קיצור סוף השבוע שלהן לכ-24 שעות. הדבר היפה ביותר בפעילותו של יעקב היה, כי למרות שנאבק כארי למען זכויות העובדים והעובדות, הוא יצר קשרים יפים עם המעסיקים ורבים מהם אף הגיעו להיוועץ עמו בבעיותיהם מול חברות הסיעוד.
לפני 7 שנים חלה יעקב במחלת הסרטן ולמרות זאת הוא לא הפסיק את התנדבותו. יעקב היה מגיע לעבודה יום אחרי הטיפולים הקשים ולפעמים אף ביום הטיפול עצמו, וניסה להמשיך ולתפקד ככל האפשר עד הרגע האחרון. כשחזרנו מחופשת הפסח הודיע יעקב כי איננו מרגיש טוב, אך כי הוא מקווה שמצבו ישתפר ויאפשר לו לחזור להתנדב באופן פעיל. הסכמנו כי נשאיר לו את הטלפון הנייד של קו לעובד, מאחר ועובדות רבות מתקשרות ומחפשות אותו במספר טלפון זה. ב-19.6.2013, בשעות הבוקר, נפטר יעקב. אשתו ספרה לנו כי כחצי שעה לפני פטירתו שוחח עם עובדת, ואמר לה להגיע למשרדי "קו לעובד".
יהי זכרו ברוך.