עובדים פלסטינים המועסקים בישראל – כמו עובדים ישראלים – זכאים על פי חוק לקבל תשלום עבור ימי מחלה. מדור התשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה (מת"ש) מחייב בהתאם את מעסיקים לשלם עבור קרן דמי מחלה 2.5% מהשכר החודשי של כל עובד פלסטיני המועסק אצלם. תשלום זה מנוכה משכר העובדים, למרות שהחל מ-2004 ההסכמים הקיבוציים של ענפי הבניין והחקלאות כבר אינם כוללים סעיף של ביטוח דמי מחלה, ולעובדים ישראלים מעסיקים משלמים ישירות עבור ימי המחלה שלהם.
העובדים הפלסטינים זכאים לקבל תשלום דמי מחלה מהקרן. אולם, מנתונים שהעבירה רשות האוכלוסין וההגירה עולה בבירור כי העובדים אינם זוכים לממש זכות זו. בשנת 2013 למשל, שילמו מעסיקים ישראלים שכר ל-41,000 פלסטינים – ודמי מחלה למת"ש הועברו בעבור כולם – אך בפועל שולמו דמי מחלה ל-421 עובדים בלבד. יחס דומה דווח מהרשויות גם לגבי שנים קודמות. הסכום ששולם לעובדים הפלסטינים כדמי מחלה בשנת 2013 עמד על כ-1.2 מיליון ש"ח, עבור אותם 421 עובדים. זאת, כאשר סך הגבייה בשנת 2013 עבור דמי ביטוח מחלה עמד, לפי הערכה, על כ-43 מיליון ש"ח. יתרת הכסף שנגבה מועברת מדי שנה ממת"ש לניהול משרד האוצר. לפי מבקר המדינה, במהלך השנים, ועד סוף שנת 2013, הועברו ממת"ש למשרד האוצר 168 מיליוני שקלים, שנגבו מהמעסיקים לטובת ביטוח דמי מחלה. סכום זה, שאמור לבטח את העובדים בעת חוליים, אינו משמש לכך בפועל, וגם לא לכל מטרה אחרת שקשורה בשירותי בריאות ורווחה בעובדים.
הסיבה המרכזית לאי מימוש זכות זו נובעת במידה רבה מן מכך שלפונים לקבל דמי מחלה מחכה הליך ממושך ומסורבל. על עובדים פלסטינים שחלו להביא ללשכת התעסוקה הפלסטינית הסמוכה למקום מגוריהם תעודת מחלה, המועברת לוועדה רפואית ברשות הפלסטינית. לאחר שזו בדקה ואישרה את ימי המחלה שניתנו בתעודה, עובר המסמך לבדיקת רופא ישראלי שעובד עם מדור התשלומים, שמאשר למת"ש להעביר את הכסף לעובד. במקרה הטוב, הכסף מועבר לעובד כארבעה חודשים לאחר שהציג את תעודת המחלה. מכיוון שעל פי חוקי העבודה דמי מחלה דינם כדין שכר לכל דבר ועניין – העיכוב בתשלום דמי המחלה מהווה למעשה הלנת שכר. הזמן והמאמץ הנדרשים כדי לקבל דמי מחלה ממדור התשלומים (תוך הפסד ימי עבודה נוספים) גורמים לפלסטינים רבים לוותר מראש על הניסיון להוכיח את זכאותם, ואחרים כלל אינם מודעים לזכותם לקבל דמי מחלה, ולאופן שבו ניתן לממש תשלום זה, או חוששים מפיטורין פן יישארו בבית בעת מחלה.
בנוסף, הכספים שנגבו ונועדו לביטוח דמי מחלה, מנוהלים ע"י רשות האוכלוסין וההגירה בלא תקנון מחייב, במחשכים, תוך שלילת רכיבים בסיסיים המוקנים בקרנות מקבילות; תוך הערמת קשיים על עובדים המבקשים לממש את הזכויות הנובעות מהן; וכאמור תוך עיכובים ממושכים בתשלום הזכויות והתנערות רבתי ממשמעויותיהם של הכספים. מצב עניינים זה, בו הכספים שנגבו אינם משמשים לייעודם הסטטוטורי, מהווה פגיעה קניינית ופגיעה חמורה בשוויון, ועולה לכדי עושק של אוכלוסיית עובדים חלשה ונעדרת קול. מטעמים אלו הגישה עמותת קו לעובד בתחילת אוגוסט האחרון את העתירה הרצ"ב. תגובה ראשונית של המדינה לטענות העתירה נקבעה ע"י ביהמ"ש לתאריך 29.9. עדכון: לבקשת המדינה נדחה מועד הגשת התגובה בחודשיים נוספים לתחילת חודש דצמבר 2016.
לקריאת כתבתו של אור קשתי בהארץ מיום 18.11.2016:
עושק הפועלים הפלסטינים: המדינה גבתה 200 מיליון שקלים, אך היא לא משלמת ימי מחלה
לקריאת העתירה במלואה:
Loading...
Reload document
Open in new tab 