במסגרת הביקור דיווחו העובדים על תנאי העסקתם. לטענתם השכר עבור יום עבודה רגיל של 8 שעות עומד כיום על 138₪. בעבור כל שעה נוספת הם מקבלים 21₪. העובדים סיפרו כי לעתים הם נאלצים לעבוד גם בשבתות עבור שכר של 21 ₪ לשעה. נכון להיום, העובדים לא מקבלים תלושי שכר והם טוענים כי רישום השעות שעורך המעסיק לא תמיד משקף את מספר השעות שבהן עבדו בפועל. חלק משכרם משולם לעובדים במזומן ואת שאר המשכורת שלהם שולחת מזכירות המושב לתאילנד. במילים אחרות, לעובדים אין גישה למידע הנוגע להכנסתם ולזכויות ההעסקה המגיעות להם על פי חוק, כגון מצב העברות השכר שלהם, הניכויים שמקוזזים ממשכורותיהם והזכויות הרבות להן זכאים (שאמורות להיות מגולמות בתלוש השכר).
בנוסף דיווחו העובדים כי הם מועסקים במשך 10 שעות ביממה, לעיתים 7 ימים בשבוע. לדבריהם, המעסיק מעניק להם 4 ימי חג בשנה בלבד ( למרות שעל פי החוק הם זכאים ל- 10 ימים בשנה). העובדים טוענים כי המעסיק אינו מעניק להם ימי מחלה בתשלום, ומכיוון שהעובדים חוששים לפגיעה בשכרם הם מעדיפים שלא לדווח למעסיק כאשר אינם מרגישים בטוב על מנת שמצבם הבריאותי לא יפגע בפרנסתם.
כאשר שאלנו את העובדים באשר לבעיות הקיימות במגוריהם, הם סיפרו כי בחורף בשל הגשמים ישנן הצפות במעברים שבין החדרים, ושבאותם מעברים מונחים גם מספר שקעים חשמליים. בעקבות המגע בין המים לחשמל קיימים לפעמים קצרים חשמליים המהווים סכנה ברורה לעובדים,שכן הם עלולים לגרום בין השאר להתחשמלות ולשריפות.
עובד אחד סיפר לנו שהוא ועובדים נוספים מבצעים בעונת הפריחה עבודות שונות עם חומרי הדברה וכימיקלים, במשך 3-4 פעמים בשבוע מבלי שעברו הדרכה מקדימה. כאשר שאלנו לציוד המגן הנמצא ברשותו של העובד לשם ביצוע עבודה זו, הוא הראה לנו מסיכת מנתחים פשוטה מנייר והסביר לנו שזה הדבר היחיד שמכסה את פניו בעת ההדברה. העובד הוסיף ואמר שבעבר הוא סבל מבעיות רפואיות בעקבות העבודה עם הכימיקלים – בעיקר פריחות.
חלק מהעובדים העידו שנרכש עבורם ביטוח בריאות, ואילו אחרים מעולם לא קיבלו אישור על רכישה מסוג זה. הם הוסיפו וסיפרו שלפעמים כשאינם מרגישים בטוב מזמין המעסיק עבורם רופא, אך במקרים אחרים המעסיק עצמו מספק לעובדים כדורים רפואיים שונים, מבלי שהעובדים תמיד יודעים אילו כדורים ניתנים להם ומה הם המרכיבים שלהם. כך נוצר הסיכון שהעובדים ייקחו תרופות באופן שלא תואם את הנחיות הרופא, או במקרים קיצוניים, ייקחו כדורים שיש להם אלרגיות לאחד או יותר מהרכיבים הפעילים בהם, דבר המסכן את בריאותם ועשוי להוות סכנת מוות.
את הכשל בטיפול רפואי ראוי הניתן לעובדים אפשר לזהות בבירור במקרה ספציפי של תאונת עבודה שחווה אחד העובדים. העובד סיפר כי בעת העבודה במשק נפל מכיסא ושבר את רגלו. לאחר שהמעסיק השאיר אותו באזור המגורים במשך שבוע ללא טיפול רפואי, הובן שהנפיחות ברגלו של העובד לא תרד ללא עזרה וטיפול רפואי מקצועי. לאחר שטופל העובד במרפאה/ בית חולים הוא לא עבד (/קיבל היתר מהמעסיק לנוח במשך) שבועיים נוספים. העובד מעולם לא קיבל תשלום בעבור הימים שבהם לא היה מסוגל לעבוד בגלל התאונה, ולא היה מודע לזכויות השונות להן הוא זכאי מביטוח לאומי.
במהלך הביקור העובדים חזרו שוב ושוב על העובדה שהם מרגישים שמעסיקם רואה אותם רק כעובדים ולא גם כאנשים. הטענות המפורטות למעלה כדוגמת חוסר הטיפול הרפואי, אי תשלום ימי מחלה, עבודות הדברה ללא מיגון ראוי, וטיפול קלוקל במקרה של תאונת עבודה, מעידות על מצבם הקשה של העובדים ומסבירות את תחושת העובדים.
במסגרת הביקור סיפרנו לעובדים על זכויותיהם השונות, לרבות זכותם לדמי ביטוח לאומי ומילאנו יחד איתם טופס תלונה אותו העברנו לרשויות המתאימות. בנוסף לכך, הועבר מכתב המפרט את טענות העובדים למעסיקם. כל הצעדים הללו ננקטו במטרה לנסות ולשפר את תנאי ההעסקה והמחייה של העובדים.
לקריאת כתבתו של מת'יו ויקרי על ביקור, באתר USA Today (אנגלית)
