מאת: חנה זהר, קו לעובד
מהגרי עבודה בישראל, שיש בידם אשרות עבודה המוגבלות לענפים שונים בישראל, נדרשים על ידי משרד הפנים להוציא אישור מיוחד אם ברצונם לצאת מהארץ במהלך תקופת עבודתם, לביקור מולדת. אישור זה נקרא "אינטר ויזה".
אין דבר יותר טבעי מהרצון לצאת לביקור מולדת, במיוחד לאור העובדה שלא ניתן להכניס קרובי המשפחה לארץ לשהות או לביקור. לעיתים מדובר במקרי חירום כמו מחלה או מקרה מוות של בן משפחה, וכן טיפול רפואי שהעובד/ת מעדיף/ה לעבור בארצו/ה ליד בני משפחתו/ה.
בכדי להנפיק את ה"אינטר ויזה" חייב/ת העובד/ת להביא הסכמה בכתב מהמעביד, בה הוא מתחייב להעסיק את העובד/ת עם חזרתו/ה לארץ. בכדי להחליף את העובד/ת בתקופת ההיעדרות יש למעסיק אפשרות להעסיק עובדת ישראלית שאינה מועסקת 24 שעות ביממה, כמו מהגרות העבודה, ושדורשת תשלום שכר מינימום לפי שעות.
מעבידים רבים מבינים את הצורך של העובדים לצאת לחופשת מולדת, אולם ישנם כאלו המסרבים וכתוצאה מכך עובדיהם לא יוצאים. לעיתים הסירוב נובע בשל אי הנוחות הנגרמת להם בהחלפת העובד/ת לתקופה קצרה ו/או בגלל ההוצאה הכספית של העסקת עובדת ישראלית.
למשרדנו הגיעו עובדות שביקשו שנסייע להן לצאת מהארץ עם אפשרות לחזור, למרות אי הסכמת המעסיק. עובדת אחת סיפרה שבמשך שמונה שנות עבודתה לא יצאה מהארץ לבקר את ילדיה ומשפחתה. עובדת אחרת סיפרה בדמעות שאמה גוססת. היא אמרה שכבר קנתה את כרטיס הטיסה שלה לאחר שמעסיקיה אישרו לה לצאת ולהיות עם אמה ברגעיה האחרונים. יום לפני הטיסה המעסיקים התחרטו, כשהבינו שיהיה עליהם להעסיק עובדת בשכר מינימום, וביטלו לה את אשרת האינטר ויזה. העובדת סיפרה שמדובר במשפחה אמידה משכונת בבלי בתל אביב.
לאחרונה, העלינו את הנושא בוועדה לעובדים זרים בכנסת, בישיבה עם ראש רשות ההגירה, יעקב גנות. מר גנות הביע פליאה על כך שלא ניתן לעובדים/ות לצאת. הוא ציין כי מדובר בעיקר בנשים שהן אימהות לילדים ודרש מאנשי מינהל האוכלוסין לתקן את המצב, באופן בו כל עובדת תוכל לצאת פעם בשנה לבקר את ילדיה.
ברשות האוכלוסין הוצאה תקנה חדשה לפיה כל עובד שיודיע בכתב למעסיקו חודש מראש על יציאה למשך שבועיים, יוכל לצאת גם אם לא ייתן המעסיק אישור בכתב.
עובדת אחת שביקשה לצאת, הודיעה למעסיקה בכתב כפי שנדרש בתקנה החדשה. המעסיק לא הסכים לנסיעתה ופיטר אותה. לאחר שפוטרה, משרד הפנים סירב להבטיח את כניסתה חזרה מהביקור בטענה שהיא לא יכולה להיכנס לארץ מבלי שיהיה לה מעסיק.
יוצא אם כן, שהתקנה החדשה לא הועילה לעובדים שמעסיקיהם מסרבים לאשר להם יציאה מהארץ. הסירוב של משרד הפנים לאפשר לעובדת לצאת מפני שלאחר פיטוריה אין לה מעסיק, משקף היטב את הבעייתיות של הסדר הכבילה הקושר את מעמדו של העובד לכבילתו למעסיק מסוים.
