מאת: רותי סיני, הארץ
מ-1 בינואר טיפלו ב"קו לעובד" בכמעט 150 מבקשי מקלט מאריתריאה, סודאן וחוף השנהב, שמעסיקיהם הישראלים לא שילמו להם בכלל או שילמו חלקית. "נכנסו למשחק קבלני כוח אדם מפוקפקים", אומרת אן סוצ'יו, רכזת תלונות מהגרי עבודה ופליטים ב"קו לעובד". "הם קובעים עם העובדים בתחנה מרכזית, לוקחים אותם לעבוד בניקיון במסעדות יוקרה, סופרמרקטים, אולמות קולנוע. אחרי חודש זורקים אותם בלי לשלם ולוקחים עובדים אחרים".
בניגוד לעובדים זרים שמגיעים לישראל באשרת עבודה, מבקשי המקלט שהסתננו לישראל בשנתיים האחרונות אינם כבולים למעסיקים. הם גם מודעים לזכויותיהם ומתלוננים.
באחרונה טיפלה "קו לעובד" ביותר מ-60 אריתריאים שהועסקו בניקיון רחובות על ידי קבלן של עיריית הרצליה. בסוף החודש קיבלו תלושי שכר ומעטפות עם כסף. כשפתחו את המעטפות התברר שהיו חסרים אלף שקלים. בעקבות פניית העמותה לעיריית הרצליה, השלים הקבלן את החסר. אלמלא התלוננו, היה הקבלן משלשל לכיסו יותר מ-60 אלף שקלים בחודש.
לפורום לזכויות פליטים הגיעו פניות ממושבניקים ובעלי אולמות אירועים שהציעו לספק למבקשי המקלט מגורים, מזון ועבודה. רוב הישראלים הטובים הללו הופתעו לשמוע שעליהם לשלם שכר ונעלבו כשהצעתם נדחתה.
עבדל ראזק מחבל דרפור סיפר שבספטמבר שוחרר מהכלא אחרי חודשיים והוסע עם שלושת חבריו לעבוד אצל אדם בשם דרור שמגדל אפרסמונים באזור אשקלון. הם עבדו יותר מ-60 יום, 11 שעות ביום, וקיבלו 4,500 שקלים – 7-6 שקלים לשעה. לפליטים מדארפור ששוחררו מהכלא בנובמבר הוצעה עבודה חקלאית בשרון ב-12 שקלים בשעה. שכר המינימום לשעה הוא כמעט 20 שקלים.
מ"ט מאריתריאה שוחרר מהכלא אחרי שלושה חודשים ונשלח לעבוד במושב גבעתי עם תשעה מבקשי מקלט נוספים. נתנו להם קרוואן מוקף גדר ובו תרנגולות וכלבים. "הקרוואן לא איפשר מגורי אדם ובגלל הצחנה והטינופת ישנו בחוץ. רק למחרת ניקינו ויכולנו לישון בפנים", מסר בתצהיר.
בואם של יותר מ-6,000 מבקשי מקלט מאפריקה מציבה אתגר למדיניות הממשלה לצמצם את מספר העובדים הזרים. האפריקאים אמנם מקלים את הלחץ על הממשלה לספק עובדים זרים, אבל חקלאים רבים לא ששים להעסיקם – בעיקר משום שהם לא תאילנדים ממושמעים שמוכנים לעבוד מבוקר עד ליל משום שהם חיייבים כסף לסוחרי האדם שהביאו אותם.
ראש מינהל האוכלוסין, יעקב גנות, עובד לילות כימים למצוא מקומות עבודה למבקשי המקלט, למרות שאין זה תפקידו. אבל התסכול והלחץ נותנים בו את אותותיהם. בפגישה רבת משתתפים לפני שבועיים בתל אביב טען גנות שהחקלאים מוכנים להעסיק את האפריקאים. כשאחד המשתתפים העיר לו שהם משלמים רק מחצית משכר המינימום, ענה גנות: "אם אין סוס, גם חמור טוב".
"בוודאי שלא היתה כוונה לפגוע באף אחד מהפליטים והאמירה כוונה לעבודה ולא לעובדים – דהיינו, אם אין עבודה במרכז, כפי שהם מבקשים, ישנה עבודה בצפון ובדרום", מסרה דוברת משרדו.
מטפל לכל זקן
