ועדת המנכ"לים לנושא המאבק בסחר בבני אדם מינתה צוות בין משרדי להמליץ על נהלי זיהוי של קורבנות סחר בבני אדם לעבדות ולעבודת כפייה. הצוות סיים את מלאכתו וגיבש את המלצותיו
המלצות הועדה הבין משרדית:
1. אלימות פיזית ו/או מינית ו/או איומים באלה כלפי העובד או משפחתו.
2. איומים בהרחקה מן הארץ או בהסגרה לרשויות.
3. אי מילוי הבטחות לגבי רמת שכר, או תכיפותו, סטטוס חוקי, תנאי עבודה או סוג עבודה.
4. בידוד: ניתוק ממגע פיזי ו/או אלקטרוני עם העולם החיצון (לרבות בני משפחה בחו"ל, מכרים, חברים לעבודה, אחרים). בכלל זה נמנית גם מניעת לימוד שפת מדינת היעד על ידי עובדים, מניעת מגע עם אזרחי המדינה וליווי צמוד של העובד.
5. שליטה על חירותו של אדם ו/או על חופש התנועה שלו ולמשל: על ידי כליאתו הפיזית או איסור על יציאה לא מבוקרת או חיובו לגור במקום עבודתו בהעדר תנאים הולמים.
6. מעקב אחרי תנועותיו וערוצי התקשורת של העובד.
7. עיכוב דרכונים, מסמכי זיהוי וכרטיסי טיסה.
8. ענישה כלכלית או סנקציות אחרות אם העובד מתלונן.
9. גביית קנסות שרירותיים או הטלת סנקציות כלכליות שאינם עומדים ביחס סביר להתנהגות העובד ולמשל בגין מחלה, איחור, תפקוד לא מספק בעיני המעביד וכדומה.
10. שיכון בתנאים לא תברואתיים, לא בטיחותיים, צפופים או משפילים (ולמשל על הרצפה, במסדרון, בלי פרטיות). 11. מניעת מזון ושתייה הנדרשים לתפקוד תקין.
12. שעבוד חובות – גביית סכומי עתק ולעתים בריבית (ולמשל עבור הבאה למדינה, אמצעי תחבורה למקום העבודה וממנו, דיור צפוף ולא בטיחותי ומזון ושתייה לא מספקים) וקיזוז אותן הוצאות משכר עבודה, דבר המביא לכך שהעובד נמצא במצב של חוב תמידי כלפי המעביד או כלפי המתווך.
13. תשלום שכר נמוך או אי תשלום שכר (ולמשל בדרך של פיטורי עובדים או הרחקתם לאחר סיום העבודה).
14. שליטת אדם אחר על כספי העובד.
15. גניבה משכר עבודה ולמשל על ידי טענות כזב בדבר ניכויים חוקיים (כגון תשלומי מס וביטוח לאומי).
16. אי הסדרת סטטוס חוקי לעובדים או הסדרת הסטטוס באופן כוזב תוך שימוש בפרטים כוזבים בדבר זיהוי, מס או ביטוח לאומי.
17. תנאי עבודה לא בטיחותיים או לא בריאים.
18. שעות עבודה ארוכות במיוחד, חוסר שינה ותשישות כתוצאה מתנאי עבודה (ולמשל 7 ימים בשבוע ללא מתן אפשרות לחופשות).
19. העדר חופשות או מיעוט חופשות.
20. מניעת גישה לטיפול רפואי מספק, דבר העשוי לבוא לידי ביטוי כשעובד סובל ממחלות, דלקות וזיהומים לא מטופלים.
21. הפעלת תרמית כלפי עובדים בקשר לסטטוס שלהם מבחינת אשרת שהייה ועבודה וזכויות.
22. שלילת זכותו של אדם לסגת מ"הסכמה" ראשונית למצב הדברים שבו הוא מוצא את עצמו.
23. בדיקת גופו של אדם כדי לבחון את התאמתו למטרת הסחר כאילו היה חפץ מטלטל.
24. העברת האדם מיד ליד, בין בתמורה ובין בלי תמורה, בלי לקבל הסכמתו, ובמיוחד כשהוא מועבר למקום המעסיק אותו בתנאים לא הולמים.
ככל שמתקיימים יותר סממנים, כן החשד מבוסס יותר. ככל שפרק הזמן שבו מתקיימים סממנים אלה או חלקם ארוך יותר, כן יותר ברור שמתקיימות עבירות סחר. עם זאת, אין צורך שיתקיימו כל הסממנים, ויש שאף תקופה קצרה בתנאים מסויימים תעלה כדי עבירת סחר, כפי שמתבאר בפסיקה במדינות אחרות.
אין בנסיבות הבאות לשלול קורבנות:
א. שעובדים מסויימים עזבו את המעבידים ללא שננקטה סנקציה נגדם. (אין בכך לשלול קורבנות מהעובדים שנשארו באותו מקום עבודה כמו גם מהעובדים שעזבו אחרי זמן).
ב. שקורבן עבירה חוזר למעביד שעבר עבירות כאלה נגדו.
ג. שהותר לעובד לצאת לעתים.
ד. שהתנאים לרבות תנאי שכר בארץ המוצא יותר גרועים.
ה. שיש בידי העובדים פלאפונים (שכן לעתים סוחרי אדם משתמשים באלה כדי לשלוט על קורבנותיהם).
ו. שמדובר בעובד זר חוקי.
ז. שהעובד אינו בורח או יוזם תלונה אף במקרים שבהם הוא עבד בנסיבות של קורבנות לפרק זמן ממושך ואף אם יש לו הזדמנות לברוח.
ח. שהעובד מתייחס למעבידו כחבר או כמעסיק טוב.
ט. שהעובד אינו נראה על פני הדברים כסובל ממצב פיזי או פסיכולוגי קשה.
י. שהעובד עצמו אינו רואה בעצמו קורבן עבירה.
