12-07-2023
הרכב מורחב של שופטי בג"ץ קיבל את עתירת קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח והורה לבטל את החוק שמפקיע כספי פיקדון של מהגרי עבודה שלא יצאו מישראל במועד שהורו להם בשל פגיעתו הלא מידתית בזכות לקניין.
אנחנו מברכים על פסק הדין, המדבר בעד עצמו. חוק שמאפשר גזילת כספי פנסיה ופיטורים של עובדים הוא חוק מרושע, ולא בכדי אין בשום מקום בעולם הסדר מהסוג הזה. מי שהוזמנו לעבוד בישראל בעבודות קשות זכאים כמו כל עובד אחר לזכויות שצברו בעבודה, וכשם שעובדים ישראלים אינם נקנסים בפנסיה שלהם – כך גם מהגרי עבודה.
ברור לנו שכעת יגיע תורם של חברי הקואליציה הקיצונית לגדף את בג"ץ, שלא מאפשר להם לעולל ככל העולה על רוחם. להם נזכיר, כי זכויות אדם הן של כל אדם, גם של מי שאין לו כוח פוליטי, ותפקידו של בג"ץ הוא לעצור את הכנסת ואת הממשלה כשהן דורסות אותן.
נזכיר: חילוט הזכויות הסוציאליות שבפיקדון, פרקטיקה ישראלית שאין לה אח ורע בעולם, מעולם לא השפיע על שיעור העזיבה את ישראל במועד. נתוני המדינה שנאספו במשך שנים הראו שבענף הסיעוד למשל לא חל כל שינוי בהיקפי השהיה שלא כדין לאחר שהסדר הפיקדון הוחל בשנת 2016 על עובדי חברות הסיעוד; וכי אלו נותרו גבוהים מאלו שבענף החקלאות שבו אין הסדר פיקדון בכלל. יציאה במועד אינה מושפעת אם כן מהסדר הפיקדון, אלא קשורה למשך השהיה המותרת והרגולציה שחלה עליה: בעוד שבענף החקלאות תקופת 63 החודשים המותרים לעבודה היא גם קצרה וגם קבועה, בענפי הבניין והסיעוד העובדים אינם יכולים לדעת מתי תסתיים שהותם החוקית. תקופת 63 החודשים היא חסרת משמעות ביחס לחלק ניכר מהם, שכן בפועל המדינה מסכימה להאריך מעת לעת את שהותם הרבה מעבר לכך, בשל צרכי המעסיקים. הארכת שהותם החוקית נעשית שנה אחר שנה מעל לראשיהם, על ידי המעסיקים עצמם או לשכות התיווך, מכוח מטריות חוקיות סבוכות ביותר.
בעוד שאין כל ראיה לכך שהסדר דומה "יתמרץ" עובדים לצאת במועד – כפי שלא עלתה ראיה כזו מהנתונים לגבי ההסדר עד כה – כל הסדר דומה בהכרח יפגע באופן קשה בעובדים תמי לב. זכויות שעובד – כל עובד – הרוויח כדין בעבודה קשה, שייכות לו ולא אמורות לשמש בנות ערובה לשם הכוונת התנהגות. לשם כך נועד הדין הפלילי. חילוט של זכויות סוציאליות כעונש קיים רק במקרים חריגים ובכפוף להליך שיפוטי. הוא אינו ניתן לביצוע הגון בהחלטה אוטומטית של רשות מינהלית ובאופן שכמעט לא מאפשר להשיג עליה, ודאי כאשר מדובר באוכלוסייה כה מוחלשת כמהגרי עבודה.
אנו קוראים להימנע מצעדים פופוליסטיים ולא לתת יד לפגיעה שרירותית בקניין הדל של מי שעזבו בתים ומשפחות ולעיתים חיים שלמים כדי לבצע עבודות לא נחשקות עבור ישראלים; ותחת זאת יש לקדם את נגישותם למידע ולזכויותיהם ממעסיקיהם – גורמים שהיעדרם הוא-הוא פקטור משמעותי ב"שהיה שלא כדין".
לנייר העמדה המלא – לחצו כאן.
בתמונה: מיכאיל צ'באנו, בשמו עתרנו לבית המשפט ב-2019.