מאת: רותי סיני, הארץ
במשרד הפנים אין נוהל קבוע בנושא, ומרבית העובדות נדרשות לעזוב את הארץ; התשובה תינתן בתוך 90 יום
בג"ץ הורה למדינה לנמק בתוך 90 יום מדוע היא מחייבת עובדות זרות לעזוב את ישראל כשנולד להן ילד, במקום לאפשר להן להשלים תקופת עבודה חוקית של חמש שנים. הוראת הנשיאה, דורית ביניש והשופטות מרים נאור ואסתר חיות ניתנה ביום ראשון בעקבות עתירה שהגישו חמישה ארגונים חברתיים נגד משרד הפנים.
בסוף 2004 עתר ארגון "קו לעובד" לבג"ץ, בתביעה לחייב את משרד הפנים לקבוע נוהל בעניינן של עובדות זרות שנכנסות להריון במקום שכל פקיד יפעל כראות עיניו ובדרך כלל ידרוש מהן לעזוב את ישראל. בתגובה קבע משרד הפנים שעובדת זרה תחויב לבחור בין התינוק לפרנסתה – אם תרצה לעבוד בישראל יהיה עליה לשלוח את התינוק לחו"ל.
"קו לעובד" סבר שמדובר בנוהל אכזרי ובתגובה החליט משרד הפנים שלעובדות לא תינתן בחירה והן יחויבו לעזוב עם התינוק.
בדצמבר 2005 עתרו לבג"ץ חמישה ארגונים – קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח, נעמת, מוקד סיוע לעובדים זרים ורופאים לזכויות אדם. אחת מטענותיהם המרכזיות היתה, שהנוהל מנוגד לחוקים שמגנים על נשים מפני פיטורים בשל הריון ולידה.
בדיון שהתקיים בספטמבר 2006 המליצו השופטים למשרד הפנים לשקול מחדש את עמדתו, אבל זה סירב. בדיון שהתקיים בתחילת השבוע טענה הפרקליטות שיש למחוק את העתירה משום שהיא אינה מייצגת עובדות ספציפיות. היועץ המשפטי של "קו לעובד", עורך הדין יובל לבנת, הבהיר שעובדות זרות אינן מוכנות לעתור, משום שהן מעדיפות לבצע הפלה או ללדת במזרח ירושלים ולהסתיר את קיומו של התינוק, כדי שלא תיגזל מהן פרנסתן. הארגונים גם טענו שמדובר בנושא עקרוני – הזכות להורות – ולכן יש מקום לדיון בבג"ץ.
השופטות השתכנעו מעמדת הארגונים. ביניש גם דחתה את טענת המדינה שיש לשלול את זכותן של אמהות להישאר בישראל עם ילדיהן, מחשש שיסרבו לעזוב בתום תקופת ההיתר שלהן. זאת, בטענה שמדובר ב"הגליה תרבותית" של ילדיהן שאינם מכירים מדינה אחרת. ביניש גם קיבלה את טענת הארגונים, שאין להעניש אדם מחשש שבעתיד יפר את החוק.
מרי אוסי מגאנה ובנה הפעוט. תצלום ארכיון: גיא רייביץ
