מאת: עו"ד חני בן ישראל
הבוקר (23.6.2014) שומע פסק דין (השופטת ארבל, בהסכמת השופט פוגלמן והשופטת ברק ארז) בעתירה ותיקה של קו לעובד, שבמרכזה הדרישה להקנות זכויות סוציאליות למהגרות ולמהגרי עבודה השוהים בישראל שנים ארוכות כדין. בעתירה התבקש בית המשפט להורות לשרי הרווחה והבריאות להתקין הסדרים מיוחדים מכוח חוק ביטוח הבריאות הממלכתי וחוק הביטוח הלאומי לגבי מהגרות ומהגרי עבודה ששוהים בישראל תקופות ממושכות כדין (החוקים האמורים מאפשרים לשרים לקבוע הסדרי תחולה מיוחדים אף לגבי מי שאינם תושבים באופן פורמאלי).
במרכזה של העתירה ניצב בעיקר עניינם של מהגרות ומהגרי עבודה בתחום הסיעוד, מי שעל-פי המצב החוקי השורר היום, יכולים לשהות בישראל תקופות ממושכות כדין, במידה שהם מוסיפים לסעוד את אותו המטופל.
העתירה התקבלה בחלקה. החלק שעסק בהפעלת סמכות השר מכוח חוק הביטוח הלאומי נדחה. לעומת זאת, נקבע כי ההחלטה של שר הבריאות שלא לעשות שימוש בסמכותו לקבוע הסדר מיוחד לגבי הקבוצה בה עוסקת העתירה אינה סבירה ואינה מידתית. "העותרים" נכתב בפסק דינה של השופטת ברק ארז, "הניחו בסיס לטענה שהיקף הכיסוי של הביטוח הרפואי הקיים של מהגרי העבודה הוותיקים אינו עומד בסטנדרט החוקתי של הזכות לכבוד, בעיקר בשל העדרו של מענה לביטוח רפואי בנסיבות שבהן מהגרי העבודה הוותיקים לוקים בחולי שגורם לאובדן כושר עבודה שאינו קצר". עוד נקבע, כי ההסדר הקיים פוגע באופן לא מידתי בזכות לבריאות:
"ניתן לומר שהיעדרו של מענה רפואי למחלה קשה או פגיעה קשה (הגורמת לאובדן כושר העבודה) של אדם שיש לו זיקה נמשכת למדינה (להבדיל מתיירים ואנשים ששהותם בישראל קצובה וקצרה יחסית) מהווה פגיעה בליבה של הזכות לבריאות. למעשה, ככל שהבעיה הרפואית היא קשה יותר כך גם העדרו של מענה לה מהווה פגיעה קשה יותר בזכות לבריאות. במצב הדברים הקיים, התוצאה המתקבלת היא שהביטוח הרפואי של מהגרי העבודה הוותיקים אינו מכסה דווקא חלק ממצבי החולי הקשים שאליהם הם עלולים להיקלע (אלא רק מצבי חולי קלים). ההסדר הקיים הוא בעייתי אפוא משום שאין בו מענה דווקא למצבי הליבה של פגיעה בזכות לבריאות. משמעותה של הפגיעה מתעצמת כאשר מביאים בחשבון כי במצב הדברים שנוצר יקשה על העובדים הנתונים במצב של אובדן כושר עבודה לרכוש ביטוח חדש שייתן מענה לבעייתם (שהרי מן המפורסמות הוא שבדרך כלל ביטוח חדש שנרכש אינו מכסה ליקוי קיים)".
באופן אופרטיבי, בית המשפט הצהיר כי "יש לקרב את הסדרי הבריאות החלים על עובדים זרים בעלי זיקה חזקה לישראל לאלו החלים על תושבי ישראל". בצד זאת צוין, כי תוצאה זו יכולה להיות מושגת בדרכים שונות. אף שדרך המלך היא קביעת הסדרים מיוחדים בידי השר על פי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, אין לשלול את האפשרות שניתן לרפא את מצב העניינים הנוכחי מפגמיו גם באמצעות תיקונו של צו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (סל שירותי בריאות לעובד), תשס"א-2001 (צו הקובע חובה לבטח את מהגרות ומהגרי העבודה בביטוח רפואי פרטי וקובע הוראות שונות בענין היקף הכיסוי הביטוחי שיינתן במסגרתו). לשם בחינת וגיבוש ההסדר המתאים ניתן למשיבים בעתירה פרק זמן של שנה.
פסקה אחת קצרה, מתוך חוות הדעת הקצרה אף היא של השופטת ברק ארז, הצליחה לתמצת יפה את העקרון הבסיסי, שניצב, בסופו של דבר, בלבו של ההליך הזה; עקרון שאנחנו השחתנו עמודים על גבי עמודים של כתבי טענות כדי להסביר, לתאר, להדגים:
"הלכנו בדרך ארוכה, אך לאמיתו של דבר הדריך אותנו בה עיקרון פשוט: החברה הישראלית מסתייעת בעובדים סיעודיים שאינם אזרחי ישראל לצורך טיפול בחוליה ובקשישיה. אלה הם אנשים השוהים במדינה במשך שנים ארוכות, וזאת על-פי חוק ומכוח הזמנתה בברכתה של המדינה. כעת, כאשר המטפלים נזקקים לטיפול, שומה עליה להתייחס אליהם ברוחב לב ולאפשר להם להתרפא ולצבור כוחות חדשים, ולו במידת מה. ראויים הם כי ברוח מורשתנו (ראו: משלי יז, 13) נשיב להם טובה תחת טובה, ולא חלילה אחרת."
לזכות הקו נפסקו הוצאות בסך 25,000 ש"ח.
פסק הדין:
http://elyon1.court.gov.il/files/06/050/011/b41/06011050.b41.htm
סיכום הסיקור העיתנאי של פסק דינה האחרון של השופטת ארבל בעתירת ארגון "קו לעובד":
NEWS1, איתמר לוין, ארבל פורשת בפס"ד על זכויות מהגרי עבודה
NEWS1, איתמר לוין, זכויות בריאות מוגדלות לעובדי סיעוד ותיקים
גלובס, חן מענית, העליון: להחיל את חוק ביטוח בריאות על עובדי סיעוד זרים
הארץ, רויטל חובל, עדנה ארבל נפרדה מהעליון בפסיקת זכויות לעובדים זרים
הארץ, רויטל חובל, התובעת שהגנה על זכויות האדם: שופטת העליון עדנה ארבל פורשת
הארץ, אייל גרוס – פרשנות || בג"ץ קבע: מהגרי עבודה אינם רובוטים או עבדים. הם בני אדם
Nrg, יעל פרידסון, עדנה ארבל: "אסור להתעלם מהעובדים הזרים"
דה פוסט, אבירם זינו, עדנה ארבל פרשה מהעליון: "דרכך בעשייה הציבורית עדיין לא תמה"
וואלה, גלי גינת, ארבל פרשה מהעליון: "מהלוחמות הגדולות בשחיתות"
