יחד עם הקליניקה לזכויות בעבודה של אוניברסיטת ת"א, ארגון העובדים ״מען״ והאגודה לזכויות האזרח הגשנו היום (18/7) עתירה נגד היעדר שקיפות בעבודת ועדת המנכ״לים (ועדת שלי).
במה מדובר?
בחודש מאי 2024 הקימה ממשלת ישראל ועדת מנכ"לים, שאמורה לרכז את מה שבמשך 30 שנים נדון בידי הממשלה – ההחלטות על הבאת מהגרי עבודה ("עובדים זרים") לישראל. מדובר בהחלטות רגישות וקריטיות שיש להן השלכות מהותיות על שוק העבודה בישראל, על ענפי העבודה שאליהם הם מוזמנים, על זכויות האדם והעובד של המהגרים, על העבודה המאורגנת ועל ועדי העובדים, ועוד.
ועדת המנכ"לים לענייני עובדים זרים קיבלה סמכות חריגה לקבל החלטות בעצמה בנושא, ללא עירוב הדרג הפוליטי ואף ללא מחוייבות לשתף בהחלטותיה את כלל משרדי הממשלה. כך, בחודשיים שחלפו מאז הקמתה, ועדה של 8 חברים המייצגים מספר מצומצם של משרדי ממשלה קיבלה החלטות בקצב מסחרר, ומספר הענפים המותרים להגירת עבודה כמעט הכפיל את עצמו ביחס למספר הענפים שהותרו לכך בידי הממשלה במשך כ-30 שנים.
החלטות אלו התקבלו מבלי שנקבעו עדיין הרגולציות המתאימות לגיוס והעסקת עובדים בענפים אלו, התנאים לקבלת היתר בהם, ועוד. משכך כלל לא ברור עדיין אם ענפים אלו אכן מתאימים או ישימים להגירת עבודה, שמשמעה הזמנת גברים ונשים פגיעים ונטולי זכויות להתיק את חייהם ולעבור לישראל לתקופה ארוכה. התחושה הכללית היא שבחסות המלחמה נפרץ הסכר ומה שבעבר נתפס כנושא רגיש בעל השלכות חברתיות וכלכליות, נתפס כעת כהזמנת מוצר באמזון לדרישות המעסיקים – כשהניסיון מלמד שהשלב הבא יהיה דרישות מצד אלו להוזיל את עלויות ההעסקה של העובדים הללו.
החלטות מהותיות אלו נדונות ומתקבלות הרחק מעין הציבור, בידי מי שאינם נבחרי ציבור, ללא פיקוח פרלמנטרי וללא יכולת מצד הציבור (לרבות ועדי עובדים וארגוני זכויות אדם) להשמיע את קולו. הוועדה אינה מפרסמת סדר יום או פרוטוקולים, או את ההמלצות שעל בסיסן היא מקבלת החלטות. הוועדה גם אינה מקיימת הליך מסודר של שמיעת הערות ציבור או פרסום קול קורא לקבלתן בנושאים השונים שעומדים על סדר יומה, שכאמור אינו גלוי או ידוע.
