בייבי וסבין – סיפור עם סוף טוב מול איסור הזוגיות

ההגעה לישראל לא הייתה זולה, בייבי שילמה 10,000 דולר, סבין שילם 16,000, הכול על הזכות לעבוד פה, לטפל. הם עדיין משלמים את חובותיהם.

הם נעו בין מעסיקים שונים, חלקם פוגעניים שהעסיקו אותם גם בעבודות ניקיון אצל כל בני המשפחה, שהלינו את שכרם, אחרים שהיו טובים אליהם ושילמו הכול כדין. בין כך ובין כך, כשמצאו אחת את השני, הם מצאו בית. השפה המוכרת להם, קצת חום ואהבה בתוך הארץ הזרה.

הקשר הלך והתפתח, דרך הטלפון רוב הזמן, ומפגשים ביום המנוחה שלהם, באשדוד. הם התאהבו. בחודש אוגוסט נולד להם בנם, נועם כריס.

שמחים על המשפחה שהחלו לבנות, בתנאים לא תנאים, החליטו לנסוע למשפחותיהם בהודו, גם כדי להעניק לנועם טיפול רפואי לו הוא נזקק ולא זכאי לו בישראל, אבל יותר מכך: כדי להשאיר את נועם עם משפחתם, שיטפלו בו, בזמן שהם ימשיכו לעבוד בארץ כדי להחזיר את חובותיהם, ולפרנס את משפחותיהם.

אבל כשבאו לבקש אשרת יציאה, במשרד הפנים בראשון לציון, נאמר להם שיש מדיניות שאוסרת על שניהם להישאר, ולכן סירבו לתת לבייבי אשרה כניסה מחודשת לישראל, שתאפשר לה לנסוע לבקר בהודו. האפשרות היחידה לעשות זאת, הבהירה הפקידה, זה אם בן זוגך, סבין, יצא ולא יחזור.

השניים פנו לעמותת "קו לעובד" שעתרה בעניינם לבית הדין לעררים בתל אביב- יפו בטענה פשוטה כי לאסור זוגיות, זה פשוט לא חוקי ומנוגד לזכויות יסוד. נכון להיום קיימים נהלים בכל הנוגע להעסקת עובד זר בסיעוד ונוהל עובדת זרה בהיריון אשר פרשנות מוטעית שלהם נותנת כוח למשרד הפנים לשלול מעובדים זרים את הדבר הבסיסי, אהבה.

פעילות מול משרד הפנים הניבה את הבשורות הטובות: הזוג רשאי לצאת מהארץ, וגם לחזור. הבוקר המריאו בני הזוג להפגיש את התינוק, נעם כריס, עם משפחתו הענפה בהודו.

שותף בייצוג של בייבי וסבין, Oded Feller מ- האגודה לזכויות האזרח בישראל