עובדת לא קיבלה שכר במשך 47 יום ועל כן עזבה את מקום עבודתה. בית הדין האזורי קיבל את תביעתה ופסק לה שכר עבודה, וכן תשלום עבור שעות נוספות ועבודה במנוחה שבועית. עם זאת, בית הדין פסק שהעובדת עזבה ללא מתן הודעה מוקדמת, ובגין כך הורה על קיזוז של סכומי כסף שונים מהסכום שנפסק לטובתה, לרבות התשלום ששילם המעסיק לחברת כוח האדם לצורך הבאתה לישראל, ביטוח רפואי ששילם המעסיק עבור שנת עבודה שלמה, ו"הוצאות תרגום" בגין תרגום של מסמכים שונים אותם תרגם המעסיק לצורך הגנתו בהליך המשפטי בבית הדין. (בבית הדין האיזורי יוצגה העובדת ע"י עו"ד חיצוני מטעם קו לעובד).
בערעור שהוגש טען קו לעובד טענה עקרונית, ולפיה עובד שאינו מקבל שכר אינו חייב לתת הודעה מוקדמת לפני התפטרותו. לחילופין, טענו שגם אם היה על העובדת לתת הודעה מוקדמת, הרי שבכל אופן ניתן היה לקזז מן המגיע לה שכר עבודה של יום וחצי בלבד, ולא את כל שלל הקיזוזים שקיזז בית הדין האיזורי (ושהגיעו לאלפי שקלים). באשר לקיזוז שעניינו התשלום לחברת כוח האדם הצענו אנלוגיה לסעיף 12 לחוק קבלני כוח אדם. סעיף זה קובע כי: "מי שאצלו מועסק בפועל עובד של קבלן כוח אדם לא ידרוש ולא יגבה מהעובד בדרך כלשהי תמורה מלאה או חלקית של סכומים שהוא שילם לקבלן כוח אדם בעד שירותיו או כהחזר הוצאותיו, בין במישרין ובין בעקיפין".
כאמור, בית הדין הארצי קיבל את הערעור במלואו, ואף פסק 5,000 ש"ח הוצאות משפט כנגד המעסיק. עם זאת, לצערנו, בית הדין לא פסק בשאלה העקרונית של החובה (לעמדתנו: העדר החובה) של עובד ששכרו מולן ליתן הודעה מוקדמת למעסיקו לפני עזיבת מקום העבודה. בית הדין קבע כי "גם אם חלה על המערערת החובה ליתן הודעה מוקדמת להתפטרות, וחובה זו הופרה על ידה, אין הפרת חובה זו יכולה להוות נימוק לביצוע הקיזוזים שהורה עליהם בית הדין האיזורי" . כך, נותרה השאלה עדיין "בצריך עיון". יצוין, עם זאת, שבית הדין לא קיזז בסופו של דבר מהסכום שפסק שמגיע לעובדת שכר של יום וחצי, ויש בכך לפחות לרמז כי עמדתנו מקובלת עליו.
ובכל זאת – נראה כי יצאה הלכה בפרשה זו, והיא באשר לאיסור לגבות מעובד תשלום ששולם ע"י המעסיק לחברת כוח אדם. יצוין כי אין מדובר במקרה בו חל חוק קבלני כוח אדם במישרין (שכן העובדת קיבלה שכר – נכון יותר, היתה אמורה לקבל שכר, על פי חוזה העבודה – מן "המעסיק בפועל", ולא מקבלן כ"א). ואולם, בית הדין מקבל את עמדתנו בדבר אנלוגיה, וקובע שאפילו אם עובד חותם על כל שהוא ישא בתשלום ששילם המעסיק לחברת כוח האדם ("לשכה פרטית") – אין להתחייבות זו תוקף!
עד"מ 22/06אמיליה גאורגה נ' כץ
