מאחורי התמונה הזו מסתתר סיפור חמוץ מתוק. סיפורה של אישה שזכתה להישאר עם בנה בישראל למשך תשעה חודשי עבודה נוספים בסיוע "קו לעובד", לאחר שהרשויות דרשו כי תשלח את בנה למולדתה כתנאי להמשך עבודתה בישראל.
לאחר מאבק משפטי ממושך שניהלה עמותת "קו לעובד", בשנת 2011 הורה בג"ץ למדינה לשנות את מדיניותה ולאפשר לכל עובדת בעלת אשרה שילדה בישראל להישאר עם ילדה עד למיצוי תקופת השהיה המותרת – 63 חודשים. למרות זאת, בשל רצון המדינה למנוע קשרים זוגיים בין מהגרי עבודה, מחיל משרד הפנים מדיניות לא רשמית המנסה לעקוף את החלטת בג"ץ ולהקשות על עובדות לממש את זכותן.
ברידג'ט הגיעה לישראל מגאנה לפני 4 שנים לעבוד כמטפלת סיעודית, זאת כדי לבנות עתיד טוב יותר לאמה המבוגרת ובנה שנותרו מאחור. במהלך שנים אלו עברה תלאות וסבלה מניצול וקשיים רבים עד שהגיעה למעסיקתה הנוכחית, הזקוקה לה שבעה ימים בשבוע, יום וליל.
למרות שעות עבודתה הארוכות נהגה ברידג'ט לצאת להפסקות מידי פעם, ובאחת מהן הכירה את צ' והשניים התאהבו ופיתחו מערכת יחסים זוגית. בשנת 2015 הרתה וילדה את בנה. בלסינג נולד כשהוא חולה בסוכרת ובמחלת עור, ונדרש לטיפול רפואי על בסיס קבוע. ברידג'ט המשיכה לעבוד, ובלסינג עבר להתגורר עם חברתה שמטפלת בו במסירות, תוך שברידג'ט משלמת על הטיפול ומבקרת בכל הזדמנות אפשרית.
בחודש אוקטובר השנה, פנתה ברידג'ט, כמידי שנה, להאריך את אשרת העבודה שלה. משרד הפנים סירב לבקשה ודרש כתנאי להארכת האשרה שתשלח את בנה החולה לגאנה, על אף שעל פי דין הוא רשאי להישאר בישראל תשעה חודשים נוספים.
בזכות התערבות "קו לעובד" הפך משרד הפנים את החלטתו והתיר לברידג'ט ולבנה להישאר בישראל יחד למשך התקופה שנותרה לה, כך שתוכל לזכות להמשיך לראות את בנה ולאפשר לו את הטיפול הרפואי לו הוא כה זקוק, תוך שהיא ממשיכה כל העת להעניק טיפול סיעודי מסור למעסיקתה.ב
