"לטענת עמותת "קו לעובד", שמסייעת למבקשי מקלט, האנשים שיגורשו יתקשו למצות את זכויותיהם הכספיות המגיעות להם לאחר הגירוש, אך המדינה מקשה עליהם לעשות זאת קודם לכן. במכתב ששלחו באחרונה למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' שלמה מור יוסף, ולמשנה ליועמ"ש דינה זילבר, פירטו בעמותה שלושה תחומים כאלו: החזרי מס לעובדים, זכויות מהביטוח הלאומי וכסף שמופקד בקרן הפיקדון ברשות האוכלוסין וההגירה. "המדינה עומדת להתעשר שלא כדין עקב המחדלים השונים המונעים ממבקשי המקלט לקבל את הכסף המגיע להם", נכתב במכתב.
לפי הערכות קו לעובד, ברשות המסים נמצאים מאות מיליוני שקלים השייכים למבקשי מקלט, שזכאים להחזר על מסים ששילמו בין השנים 2012 ל-2014. ההחזרים הללו הם תוצאה של פרשנות שגויה של רשות המסים לגבי מעמדם של מבקשי המקלט. למרות שמרכז חייהם היה בישראל, רשות המסים לא התייחסה אליהם כתושבים ישראליים ולכן לא נתנה להם נקודות זיכוי מס, והם שילמו מסים מהשקל הראשון שהרוויחו. במהלך 2017, בעקבות עתירה לבג"ץ, חזרה בה רשות המסים ממדיניות זו, אך רק עד סוף 2014, אז נכנסו לתוקף תקנות חדשות. "למיטב ידיעתנו, הצהרה זו לא הביאה עד כה ולו להחזר מס אחד לעובדים", כתבו בקו לעובד.
[…]
בקו לעובד ציינו שני מכשולים עיקריים בדרך של העובדים האלו לקבל החזרי מס: הם נדרשים להציג אשרת שהייה למועד השומה, כלומר ל-2012-2014. אלא שבכל רבעון, בעת קבלת אשרה חדשה נלקחת האשרה הישנה, ונטל ההוכחה על אישור השהייה הקודם מוטל על מבקש החזרי המס; מערכת המחשוב של רשות המסים אינה מאפשרת לזהות עובדים שאינם ישראלים ולהצליב בין היקף עבודתם למספר הדרכון/אישור השהייה שלהם, וכן לנתונים שמגיעים מהמעסיקים. כך למשל עובדים צריכים להוכיח שלא עבדו קודם אצל מעסיקים אחרים, למרות שאין להם דרך לעשות זאת. מנגד, בקו לעובד טוענים כי רשות המסים ידעה לשלוח לאלפי מעסיקים הודעות על חובות הנובעים מאי תשלום היטל העסקת עובדים זרים. טענה נוספת בקו לעובד היא שברשות המסים אין אפשרות להעברת החזרי מס לחו"ל, כך שהמגורשים לא יוכלו לקבל את הכסף לאחר הגירוש."
