בשיהוי ניכר התפרסם דוח נתוני שנת 2016 לתאונות עבודה במשק, מטעם מינהל הבטיחות התעסוקתית והמוסד לביטוח לאומי.
בהחלטה תמוהה דוברות משרד העבודה דיבררה את הדוח לפני פרסומו, תוך הדגשה חלקית ומטעה של הכתוב בו, וככל הנראה בניסיון למזער את חומרת המצב המשתקפת בנתונים. זה המקום להזכיר לדוברות ולשר עצמו כי אין מדובר בדוח לצרכי יחסי ציבור ואכן מותם השיגרתי של עובדים אינו מחמיא לו ולמדינה – אך המידע שבדוח בעל חשיבות ציבורית עצומה ומחובתו של משרד ממשלתי לפרסמו ולשולחו לכלל מערכות העיתונות המסקרת, כמו גם להנגישו לציבור ולהתמודד באופן אחראי ונטול משוא פנים עם הכשלים והמחדלים שעולים ממנו.
העלות העצומה למשק בעבור פיצויים לנפגעי תאונות עבודה, כפי שנחשפת בדוח לראשונה, למול ההשקעה הזעומה מטעם המדינה בפיקוח ומניעת אותן התאונות, מטרידה במיוחד. תחת גילגולי האחריות ואיומי הפיטורים של הדרג המקצועי, על שר העבודה ללכת בדרך המלך וליישם באופן מיידי את הסעדים הידועים הנדרשים לגיבוי פעולות הפיקוח, ובראשם העמדת המשאבים הנדרשים לאיוש תקני המפקחים במינהל הבטיחות התעסוקתית, הוספת תקנים והקצאת רכבים. אמצעים אלו חיוניים לביצוע כלל הפעולות והיעדים באחריותו של מינהל הבטיחות התעסוקתית, והיוזמות החדשות בהן מתהדר השר לקידום אכיפה (עיצומים כספיים, רחפנים וכו׳) נידונות להיוותר אות מתה על הנייר, כל עוד אינן מגובות במשאבים ליישומן.
עוד יש להדגיש כי בניגוד מוחלט להתחייבות המינהל במענה לפניותנו לאורך השנה, לא נספרו במניין ההרוגים השנתי תאונות עבודה מובהקות אשר הוצאתן ממוטת האחריות של מינהל הבטיחות אבסורדית. כלל תאונות העבודה המוכרות לפי חוק – כפי שמכיר בהן גם המוסד לביטוח לאומי השותף לכתיבת הדוח – נמצאות לטענתנו תחת מוטת האחריות הכוללת של המינהל על בטיחות העובדים, והנסיון לצמצם את הספירה בכדי למזער את הסטטיסטיקה המצמררת של הרוגי תאונות העבודה פסול וגובל בזילות חיי אדם.
לכתבתו של ניצן צבי כהן בדבר ראשון, "גובל בזילות חיי אדם"
