בשנת 2022 צוין עשור לכניסתו לתוקף של החוק להגברת האכיפה, חוק שנולד כדי לספק הגנות לעובדים הפגיעים והמוחלשים ביותר במשק הישראלי – בהם עובדי קבלן בענפי הניקיון, השמירה והאבטחה וההסעדה.
מסקר החשב הכללי משנת 2020 עולה כי 44% מ- 2500 עובדים סבלו מהפרות זכויותיהם, כשסכום ההפרות הגיע לכדי 2 מיליון ₪.
מדוע הפוטנציאל של החוק להגברת אכיפה לא ממומש? דוח קו לעובד מוצא כי פעילות האכיפה של זרוע האכיפה במשרד העבודה לא מצליחה לבלום הפרות ומצביע על קשיים בחוק וביישומו.
הרקע לחקיקת החוק
העסקת עובדים בתבנית של מיקור חוץ (outsourcing) מנתקת את יחסי העבודה בין עובד למעסיק, שהופך למזמין השירות, ומעבירה את האחריות לניהול העובדים ותשלום שכרם לקבלן שירותים. אז מי אחראי במקרים של הפרת זכויות עובדים? במיעוט המקרים שהגיעו לבתי הדין לעבודה, השופטים אמנם נטו להטיל אחריות גם על מזמיני השירות, אולם הרוב המוחלט של המקרים לא הגיעו לבתי הדין לעבודה, ובפועל קבלנים הפרו זכויות עובדים ומזמיני השירותים לא התערבו בכך.
החוק הציע אכיפה מנהלית באמצעות הטלת עיצומים כספיים או קנסות על מעסיקים וגם על מזמיני שירותים, התראות מנהליות, הגבלת היכולת לגשת למכרזים ממשלתיים ועוד. לכאורה אכיפה מינהלית הייתה אמורה לייעל את הטלת הסנקציות והימנעות מפנייה לבית משפט.
נשמע מבטיח? בהחלט. האם עובד בפועל? לא בטוח.
עשור לאחר כניסת החוק לתוקף, נמצאו פערי חקיקה המשפיעים על האפקטיביות שלו, בין השאר בגלל עוורונו לתופעות שהתפתחו בשוק העבודה כמו שרשור קבלנים – כלומר הפעלת קבלני משנה על ידי הזוכה במכרז והתנערות מהפרת זכויות עובדיהם – או פרסום "מכרזי הפסד" המגלגלים הפסדים מהקבלנים אל כתפי העובדים.
כמו כן, כשלים בפעילות מנהל ההסדרה והאכיפה ביישום החוק תרמו לאי מימוש הפוטנציאל של החוק:
- נמצא כי פעילות המינהל מתמקדת בהטלת התראות מנהליות (2,299 התראות בשנת 2022) ולא בעיצומים כספיים (522 עיצומים בשנת 2022). המשמעות ההרתעתית ברורה: אין מחיר כלכלי להפרת זכויות עובדים.
- המנהל נמנע מביצוע ביקורות חוזרות, ומפירי זכויות יודעים שיוכלו להפר אותן גם בעתיד. כך, לדוגמה, בשנת 2022 נערכו 34 ביקורות חוזרות, מול 1,195 ביקורות ראשונות.
- בין השנים 2017-2022 נשלחו רק 639 הודעות למזמיני שירות על הפרת זכויות עובדי קבלן, אבל לא הוטלו עיצומים כספיים על מזמיני שירות בגין הפרת זכויות.
- תקציב מינהל האכיפה ירד בשנים האחרונות, ומספר המפקחים העומדים לרשותו עומד על 95 תקנים בלבד (ורק חלקם מאוישים) – פחות מרבע מהמלצות ה-OECD.
- עובדים שזכויותיהם הופרו יכולים להגיש תלונות מקוונות רק בעברית.
- אין אוטומציה ביחידת המודיעין של המנהל, האמונה על זיהוי חשד להפרות זכויות, לשאיבת נתונים קריטיים ממאגרי מידע דוגמת בטל"א, חברות הביטוח, מס הכנסה או רשות האוכלוסין לאיתור הפרות.
בהמשך לממצאים, גיבשנו את ההמלצות הבאות למימוש החוק להגברת אכיפה:
- יש לעדכן את החוק כך שניתן יהיה להטיל עיצומים כספיים גם על הפרת חוקים כמו חוק דמי מחלה או חוק פיצויי פיטורין.
- יש לבחון תקופתית את רשימת הענפים להחלת אחריות מזמיני השירותים, ולשקול את החלתו על עובדי בנייה, למשל. עובדי בנייה הנם עובדים מוחלשים – פלסטינים, מהגרי עבודה, מבקשי מקלט או ישראלים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך – המועסקים בענף בו יזמים מתקשרים עם קבלני ביצוע וקבלני משנה המספקים כוח אדם לביצוע העבודות.
- יש לחייב מזמיני שירותים לבצע בדיקות שכר תקופתיות.
- יש לתת את הדעת על תופעת שרשורי הקבלנים ולמצוא לה מענה.
- יש לבצע שינויים נדרשים בעבודת מינהל ההסדרה והאכיפה: לבצע אכיפה כלפי מזמיני שירותים, להגביר אכיפה מבוססת נתונים מוסדיים לאיתור הפרות רוחביות, להנגיש את מערך התלונות המקוונות לשפות נוספות כמו ערבית, לשפר תנאי העסקת המפקחים והגדלת התקן, להגדיל את שיעור הביקורות החוזרות ועוד.
הדוח המלא – כאן.
Loading...
Reload document
Open in new tab 