28-03-2018

#די_לדמי_התיווך_בסיעוד. חידה בשבילכם: מהגרת עבודה בסיעוד מתבקשת על ידי קבלנית משנה לשלם 7,000 דולר(!) בדמי תיווך. בשיחה עם הסוכנות הראשית מתברר כי הסוכנות מבקשת רק 2,000 דולר בדמי תיווך. לאן הלכו 5,000 הדולר הנוספים?

זהו סיפורן של כל מהגרות העבודה בסיעוד, ובפרט הסיפור המכעיס של ד', ושל אחותה. ד' הגיעה לארץ מהפיליפינים בשנת 2002 כמהגרת עבודה בענף הסיעוד. שנה לאחר מכן, היא פגשה גבר ישראלי, והתחתנה איתו בקפריסין. כעבור 8 שנים, ב2010, היא השלימה את תהליך הגיור שלה, החליפה את שמה לשם עברי והחלה לחיות אורח חיים דתי. אחותה עדיין התגוררה בפיליפינים, וביקשה ממנה לברר בישראל לגבי עבודה בענף הסיעוד.

למרבה המזל, מעסיקת העבר של ד' חיפשה שוב עובדת סיעוד שתעבוד במשך 24 שעות ביממה בביתה, וד' כמובן המליצה על אחותה. לאחר מכן, היא ניגשה לסוכנות כוח אדם בקריית ביאליק כדי לתאם את תנאי ההעסקה של אחותה. היא שוחחה עם פקידה ישראלית שאחראית על הבאת מהגרי עבודה לארץ. היא הורתה לה לומר לאחותה לגשת לסוכנות מסוימת בפיליפינים שאיתה הם עובדים, ושם להגיש מסמכים – ושלאחר העברת המסמכים, יודיעו לאחותה מה סכום דמי התיווך שהיא צריכה לשלם. שימו לב שאחותה של ד' נאלצת לשלם כסף על התיווך בין המעסיקה לעובדת, למרות שהמעסיקה נמצאה באופן עצמאי על ידי ד'.

אחותה של ד' הגיעה לסוכנות, מילאה את הטפסים, ועדיין לא הודיעו לה מה סכום דמי התיווך שהיא תאלץ לשלם. זאת למרות שהיא נאלצה לשלם אגרות שונות על עצם העברת המסמכים. לפני שהמסמכים התקבלו בישראל, הפקידה מהסוכנות יצרה קשר עם ד', ונתנה לה את מספר הטלפון של קבלנית משנה, שגם היא מהגרת עבודה בסיעוד מהפיליפינים. הפקידה אמרה לד' שהסוכנת הזו תגיד לה כמה צריך לשלם, והכספים יועברו אליה.

בשיחה טלפונית עם הקבלנית, היא אמרה לד' שאחותה צריכה לשלם 7,500 דולר בדמי תיווך. ד' – בצדק – הזדעקה על הסכום המופרך, בטח לאור הנסיבות שבהן לא הסוכנות מצאה את המעסיקה לאחותה. ד' גם הזכירה שאחותה נאלצה לשלם אגרות שונות על העברת המסמכים בסוכנות בפיליפינים. לאחר השיחה, סוכנת המשנה הייתה מוכנה "להפחית" את הסכום ב500 דולר.

הסוכנת וד' נפגשו בבית המעסיקה בקריית ביאליק, ושם ד' העבירה לה את הסכום של 7,000 דולר במזומן, בנוכחות בעלה של המעסיקה. ד' קיבלה מעין קבלה שמאשרת כי הכסף התקבל, והעסקה בוצעה. כל זאת, למרות שד' יצרה קשר עם הסוכנות מהפיליפינים והובהר לה שהסוכנות מקבלת רק 2,000 דולר בדמי תיווך. כך התברר שאביגיל וסוכנת המשנה עשו עסקה מלוכלכת, שבה הן גובות כסף נוסף בדמי תיווך, ומרוויחות על גבן של מהגרות עבודה אחרות ועניות.

אין מדובר בתופעה חריגה – חלק נכבד ממהגרות העבודה בסיעוד נאלצות לשלם דמי תיווך גם לסוכני משנה. מתי יגיע הסוף לסכומים העצומים והשערורייתיים שנגבים מעובדות שגם כך נאלצות לעזוב את מולדתן כדי להתפרנס, ואחר כך נכנסות לחובות במשך שנים כדי להשלים את הפער?