מאת: תגריד שביטה
יחיא אלמוגרבי, פלסטיני תושב השטחים, עבד בחברה ישראלית ביריחו כפועל מכונה במפעל תבלינים. ביום 1.8.2013 נפצע יחיא באצבעות ידו במהלך עבודתו. המעסיק לא דאג לפנותו לטיפול בצורה מסודרת לפי נוהל טיפול בתאונות עבודה, אלא שלח את יחיא לקבלת טיפול באופן עצמאי ביריחו. כאשר הגיע יחיא לבית החולים ביריחו נמסר לו על ידי הרופא שאין שום בעיה והוא נשלח לביתו ללא טיפול.
כעבור יומיים, אצבעות ידו של יחיא כבר לא תפקדו, הוא איבד את השליטה בשתי האצבעות והבין שעליו לפנות לטיפול מקיף. מאחר ועבד בחברה ישראלית, עליו היה לקבל מן המעסיק טפסים המדווחים על תאונת העבודה ולפנות לטיפול בבית חולים בישראל. לפיכך פנה יחיא למעסיקו וביקש ממנו למלא את טופס 250 בו מצהיר המעסיק שמדובר בתאונת עבודה. למרות שברור היה שיחיא נפצע בזמן עבודתו, המעסיק סירב לספק את טופס הפציעה. בסופו של דבר יחיא הצליח להשיג את אותו הטופס רק לאחר שנאלץ לאיים להתלונן במשטרה. המעסיק נתן ליחיא את הטופס בלית ברירה, אולם באותו מעמד פיטר את יחיא לאלתר.
יחיא פנה למשרד העבודה הפלסטיני, מסר את הניירת הרלוונטית וחיכה. כעבור חודש ללא טיפול, ולאחר פניות חוזרות ונשנות, התברר לו שלא נעשה כלום בעניינו. כך נמנע ממנו טיפול במשך תקופה ארוכה, כשמצבו הרפואי מתדרדר וידו לא מתפקדת, בעוד שאינו עובד ולפיכך גם אינו יכול לגשת לרופא מומחה על חשבונו.
ביום 26.10.13 יחיא הגיע אלינו לקו לעובד, אז התחלנו להדריך אותו לקראת השגת הכרה מהביטוח הלאומי. רק בשלב זה, חודשיים לאחר הפציעה, הוא נשלח להשיג דוחות מומחים וצילומים.
הבקשה מהביטוח הלאומי נענתה בחיוב, אולם בעוד שהסתבר שיחיא קיבל הכרה לזכותו לטיפול בפציעה כבר ביום 10.12.13, את ההכרה בפגיעה כתאונת עבודה, הדרושה לתחילת הטיפול הרפואי, הצלחנו לקבל רק חודשיים לאחר מכן ולאחר מספר פניות למוסד, ביום 12.2.14.
יחיא זכה להתחיל את הטיפול בפציעתו כארבעה חודשים וחצי לאחר הפציעה עצמה. זמן ארוך כל כך ללא טיפול משמעו סבירות גבוהה להתדרדרות במצבו הרפואי. כיום הוא עדיין בעיצומו של תהליך שיקום רפואי במרפאה של קופת חולים כללית בירושלים. סיפורו של יחיא ממחיש את הקשיים הרבים בהם נתקל עובד המבקש בסך הכך הכרה בזכותו לטיפול רפואי לאחר פציעה, החל ממעסיק שאינו משתף פעולה, עבודתו שאבדה לו בעקבות הבקשה לטיפול, בירוקרטיה ארוכה ומסובכת וגרירת רגליים מצד הרשויות ברשות הפלסטינית ובביטוח הלאומי.
הכותבת היא רכזת פניות עובדים פלסטינים בקו לעובד.
