22-07-2009

מאת: חנה זהר

"אין עכשיו הקצאות" אומרים במשרדי מדור התשלומים למעסיקים המבקשים להעסיק עובדים פלסטינים כחוק, ובהיתר. בזמנו, מספר ההקצאות להעסקת עובדים פלסטינים בישראל היה מתפרסם מעת לעת בכלי התקשורת. בתקופה האחרונה, כמעט ולא מתפרסם מידע על ההקצאות והתחושה, של מי שקרוב לנושא, היא של חוסר בהירות. בשל הירידה במכסות מהגרי עבודה בבניה בשנים האחרונות, גובר הביקוש של קבלני בנייה לעובדים פלסטינים מהשטחים. קשה לדעת איזה שיעור ממכסת ההקצאות מנוצל, מי המעסיקים שקיבלו הקצאות, וכמה קיבלו.

ארגון העבודה הבינ"ל, IOL, מפרסם מדי שנה נתונים על מצבם של העובדים הפלסטינים מהשטחים. את רוב הנתונים הוא מקבל ממשרד הביטחון. על פי הדו"ח שפורסם בחודש מאי 2009, עומדת מכסת אישורי המעבר לעובדים פלסטינים על 47,777 אישורים, כאשר 22,610 מתוכם הם אישורי עבודה בישראל, 22,063 הם אישורים בהתנחלויות ו-3,104 בירושלים. מינואר 2005 ועד חודש אפריל 2009 גדל מספר האישורים ב- 12,000. מקור המידע הוא יחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים במשרד הביטחון.

קבלן בנייה, המעסיק מאות עובדים פלסטינים, סיפר לנו כי הוא זקוק לעובדים נוספים וכי נאמר לו במדור התשלומים שמספר ההקצאות לבניין עומד על כ- 10,000 הקצאות בלבד. אם מספר ההיתרים לעבודה בישראל הוא אכן 22,610, אז הנתון של 10,000 היתרים לבנייה אינו יכול להיות נכון. לא ייתכן שפחות מ- 50% מההיתרים מיועדים לענף העיקרי בו מועסקים עובדים פלסטינים, ענף הבנייה.

מי שמופקד על חלוקת ההקצאות הוא מדור התשלומים, שהשתייך במשך השנים למשרד התמ"ת, אך עבר למשרד הפנים, מאחר והעובדים הפלסטינים הוגדרו כ"עובדים זרים". עתירה לבג"ץ שהגיעה לידינו בחודש שעבר חושפת את אי השקיפות של מדור התשלומים, במתן ההיתרים להעסקת העובדים הפלסטינים. מהעתירה עולה, כי חברת בנייה אחת העבירה באופן זמני כמה עשרות עובדים לחברה אחרת. ככל הידוע לנו, אחד מהקריטריונים לקבלת היתר להעסקת עובדים פלסטינים בבנייה הוא עיסוק בפועל בבנייה ורישום ברשם הקבלנים. מבדיקה קצרה שעשינו, עלה כי החברה שקיבלה היתרים והעבירה אותם אינה רשומה כלל ברשם הקבלנים. אנשים הקרובים לענף אמרו לנו כי חברות המעבירות היתרים לחברות אחרות גובות מהן תשלום עבור ההיתרים. לנו ידוע שהתשלומים האלו מגולגלים בסוף על העובדים.

מדור התשלומים אחראי, כאמור, למתן ההיתרים למעסיקים להעסקת עובדים פלסטינים. המדור אמור לפעול עפ"י קריטריונים ונהלים ברורים, אך אלו אינם מתפרסמים באתר האינטרנט של משרד התמ"ת, משרד הפנים, או אתר ממשלתי אחר. גם שמות מקבלי ההיתרים אינם מתפרסמים.

במצב הקיים עולות תהיות וספיקות בנוגע להליכי מתן היתרי העסקת העובדים, אופן השימוש בהם וההשלכות לגבי עלות ההעסקה ופערי התיווך. ניתן היה להימנע מהעלאת חשדות וספיקות אם כל שמות מקבלי ההיתרים ומספר ההיתרים שקיבלו היו מפורסמים באתר האינטרנט וכך גם הקריטריונים להקצאתם.