מאת: סלווא עלינאת, קו לעובד
הכפר חארס, שבמחוז סלפית, הינו אחד הכפרים הפלסטיניים שפרנסת תושביו מבוססת על עבודה באזורי התעשייה שבהתנחלויות ובעיקר באזור התעשייה ברקן. כ-400 עובדים מועסקים במפעלים הישראליים בברקן, העובדים מועסקים בתנאי עבודה קשים תוך הפרת זכויותיהם הסוציאליות ואי שמירה על תנאי בטיחות מינימאליים.
ביום שבת האחרון, נפגשו 20 פועלים המועסקים במפעלים שונים באזורי התעשייה ברקן ועלי זהב. הפגישה התקיימה בתאום עם איחוד האיגודים המקצועיים הפלסטיניים במחוז סלפית. כבר בפגישה קודמת עם יו"ר האחוד בסלפית, מחמוד אלבר, הדגישו המשתתפים את החשיבות שבבניית אמון בין איחוד האיגודים ובין פועלי אזור התעשייה ברקן, באמצעות המשך הפגישות עמם ותיעוד מצב העובדים.
שאלות העובדים התמקדו בשכר המינימום והאפשרויות העומדות להם להוכחת העסקתם, בעיקר לאור העובדה שרובם עובדים בלא מסמכים ומקבלים תלושי שכר מזויפים. כיצד נוכל לעמוד על זכויותינו כשאנו חיים תחת איום מתמיד של פיטורין והקבלנים מוכנים להביא בכל רגע עשרות עובדים במקומנו, שאל אחד המשתתפים.
בראש ובראשונה תחילתו של השינוי היא הקניית ידע והעלאת המודעות, החלה את דבריה, נציגת קו לעובד סלוא עלינאת. ככל שמודעות העובד לזכויותיו גדלה, כך יוכל העובד להגדיר את דרישותיו. תחילתו של ההליך הוא בניהול רישום עקבי של שעות העבודה, כדי שיוכלו לתבוע את הפרשי השכר בשבע השנים האחרונות. בהמשך יש לדרוש במשותף קבלת תלושי שכר, מה שיסייע לעובדים, בפניות עתידית למוסד לביטוח לאומי, במקרה של תאונת עבודה או פשיטת רגל של המפעל.
התלונות על מחדלי הבטיחות היו רבות; עובד אחד ממפעלי הצבע תיאר את תנאי עבודתו; על ההיחשפות הישירה לחומרים כימיים הגורמים לקשיי נשימה וגירויים בעור, על כך שמעולם לא ניתנה הדרכה לגבי דרכי הטיפול בחומרים המסוכנים ושלא בוצעו להם מעולם בדיקות רפואית תקופתיות. עובד המועסק במפעל מזון התלונן, על כך שהוא ו-15 עובדים נוספים, נאלצים לעבוד 12 שעות רצופות בתוך מקררים, בלא הפסקות ומבלי שיסופק להם לבוש מתאים. כתוצאה מהטמפרטורות הנמוכות בהן הם שוהים במהלך היום, סובלים העובדים מבעיות גב וכאבים בגפיים.
באופן ברור ניכרת אצל העובדים, מחד השאיפה למצוא פתרון לבעיותיהם, מאידך קיים החשש מהסנקציות אליהן הם עלולים להיחשף, במידה ומעסיקיהם יגלו שהם מסתייעים בגופים. למרות הכל הביעו העובדים נחישות להמשיך את המפגשים, במטרה להעלות את המודעות אצל העובדים לחוק ולהמשיך בהגשת תלונות לגופים ולמוסדות הישראליים האחראיים על הפיקוח והאכיפה.
