המאבק האחרון למען עובדי הקבלן עסק בתופעה חשובה בשוק העבודה הישראלי.
לצערנו, זוהי תופעה אחת מיני רבות. בקו לעובד ניסחנו רפורמה שיישומה עשוי להעלות את רמת חייהם של העובדים ברמות השכר הנמוכות ולהפוך את העבודה למקור חיי רווחה וגאווה.
התוכנית מבוססת על ניסיון וידע שנצברו מהייעוץ הניתן לאלפי עובדים.
בישראל מועסקים 3 מיליון עובדים. 33% מהם משתכרים עד שכר מינימום לעומת 13% במדינות המפותחות. עפ"י ארגון ה- OECD. לפי נתוני הביטוח הלאומי – 70% מבין הענייים בגיל העבודה, עובדים. ארגון "לתת" מדווח כי 28.6% מהפונים לעמותות המחלקות מזון הם עובדים.
עובדים שעתיים
45% מהעובדים במשק מקבלים שכר לפי שעה. למעלה ממיליון עובדים. עובדים אלו סובלים מאפליה בתשלום חגים, ערבי חג וחול המועד. בחודשי החגים שכרם נמוך בעשרות אחוזים כשההוצאות המשפחתיות גבוהות יותר מהרגיל. בממוצע חודשי שנתי שכרם מופחת ב-7% בממוצע. מלבד זאת לרוב העובדים מקזזים זמן ההפסקה בין אם החוק מתיר זאת ובין אם לא.
השינוי המוצע: הגבלת הגדרת עובדים כשעתיים רק לעובדים זמניים ובזמנים משתנים. תיקון צו הרחבה לתשלום ימי חג – ביטול ההתנייה בעבודה ביום לפני ויום אחרי וחיוב לשלם יום מלא בערבי חג.
חיוב לתת הפסקות לכל העובדים – לא רק לעובדי כפיים כפי שקובעות תקנות החוק. קיזוז הפסקה על חשבון זמן העובד רק מעבר לחצי שעה.
זכויות סוציאליות
שיעור התשלומים לזכויות הסוציאליות כ- 35% משכר הברוטו. אלו מבטיחים תשלום ימי חופשה, מחלה, פיצויים ופנסיה לאחר גיל הפרישה. כדי לצמצם עלויות ישנם דרכים שונות ומגוונות להפחית מההשכר הקובע באופן פיקטיבי דרך הגדרת רכיבי שכר כבונוס ועמלות, שעות נוספות ואחוזי משרה נמוכים.
השינוי המוצע: כפי שהעובדים משלמים מס הכנסה על כל הכנסה מעבודה כך יש להכליל את כל הרכיבים שהם תמורה לעבודה ומאמץ – פרמיות, בונוסים, שעות נוספות, וכו' בשכר הקובע לתשלום כל הזכויות הסוציאליות. במקביל, יש להגביל את הרכיבים שאינם כלולים בשכר הקובע להחזרי הוצאות ובלבד שלא יעלו על 5% משכר הברוטו למשתכרים עד השכר הממוצע במשק.
הבטחת פנסיה לעובדים ברמות השכר הנמוכות
רק 50% מהמשתכרים עד 5,000 ₪ מבוטחים לפנסיה לעומת 90% מהמשתכרים למעלה מזה. ישנם מעסיקים המנכים משכר העובדים ולא מעבירים את הכספים לקרן הפנסיה ואחרים שלא מנכים ולא משלמים כלל. תביעות לבית הדין לעבודה מסתיימות בתשלום כספי לעובד שאין בו כדי לפצות על הנזק הביטוחי העתידי.
השינוי המוצע: הסבת תשלום מס הכנסה שלילי להבטחת הפנסיה. על מנת ליעל ולפשט את ההליכים ולתת את הפיצוי ליותר עובדים אנו מציעים שהממשלה תעביר את התשלומים שהוגדרו כמס הכנסה שלילי לפנסיה של העובדים ששכרם לא הגיע לסף המס, זאת בתשלום חלקו של העובד. המעסיק יעביר את חלקו דרך מנגנון הגבייה לביטוח הלאומי. כך יגדל סכום הנטו של העובדים בשכרם ובאותה עת תובטח להם פנסיה לאחר הפרישה. הביטוח הלאומי יעביר את הכספים לקרנות הפנסיה לפי בחירת העובדים.
שעות נוספות מרובות
בממוצע שעות עבודה שנתי ישראל נמצאת מקום שני הגבוה אחרי יוון, 1,680 ש', ובין חמשת המדינות הנמוכות בפריון העבודה. עובדים נאלצים לעבוד שעות מרובות כדי להגדיל את הכנסתם, אחרים מואלצים ונשים, במיוחד אימהות מודרות בשל כך. לעבודה בשעות מרובות השפעה על יכולתם של העובדים ללמוד ולהשתלם כדי לקדם את עצמם ולהנות משעות פנאי עשירים ומהנים. תשלום התוספת לשעות נוספות אינו מהווה תמריץ שלילי למרות שנועד לכך משום שמהשעות הנוספות לא משלמים זכויות סוציאליות.
השינוי המוצע: ביטול ההיתר הכללי להעבדה בשעות נוספות מכוח תקנות שעת חירום. קיצור שעות עבודה למסגרת של 40 שעות שבועיות. הכללת השעות הנוספות בבסיס החישוב לזכויות הסוציאליות.
היעדר אכיפה אפקטיבית
התופעה הגורפת של הפרת הזכויות של העובדים החלשים מעידה על היעדר אכיפה. האכיפה מתמקדת באי תשלום שכר מינימום ומתעלמת מהפרת זכויות מגן אחרות. הגדלת מספר הפקחים ללא שינוי בשיטת האכיפה לא תבטיח הרתעה.
השינוי המוצע: הכללת כל הזכויות המוקנות לעובדים בחוקי המגן בפעילות האכיפה. מעבר לאכיפה מונעת שמשמעותה התניית רשיונות עיסוק, מענקים ממשלתיים והטבות מס למיניהן בכיבוד זכויות העובדים. לצורך איתור המידע על חברה יש להשתמש לא רק במידע של רשויות האכיפה אלא גם במאגרי מידע על פסקי דין בתביעות שהיו נגד החברות בהליכים אזרחיים.
הדרת עובדים ישראלים
בענף הסיעוד והחקלאות רוב העובדים הם זרים.
השינוי המוצע: העברה לעבודת משמרות כשמדובר בקשישים סיעודיים קשים ויותר ממטופל אחד. בענף החקלאות, עידוד עיסוק בהדברה ואריזה על ידי עובדים ישראלים.
