בריאיון שנערך עם הכלכלן הראשי באוצר היוצא, נווה, נתפס נווה אומר שלחיות בעוני זו בחירה. כן מטריד אותו מצבם של העובדים העניים, שני בני זוג, עובדים, שני ילדים, ובכל זאת הם מתחת לקו העוני, למרות שהם לא בחרו פה בכלום.
אז נווה, השיטה הכלכלית בה אתה דוגל לאורך כל המאמר זקוקה לעובדים העניים. בלעדיהם היא לא תתקיים ברווח הכלכלי הנאה של העשירים. כשאתה אומר שצריך להוריד את שיעור מס החברות בישראל, ולהוריד את ההכנסות של המדינה, אתה בעצם אומר שצריך לחלק את העוגה כך שהחזקים יתחזקו.
החזקים יתחזקו רק אם יהיו עובדים מוחלשים מספיק לחזק אותם. השיטה המבורכת הניאו ליברלית בה אתה מתהדר לא תוכל להחזיק אם לא יהיו עובדי בניין, פלסטינים, סינים, שמוכנים לעבוד יחסית בזול, ולבנות לאחרים. אם לא יהיו תאילנדים מיובאים שיגדלו כל יום את הירקות של כולנו במחיר מינימום ובפועל בלי פנסיה או פיקדון. בלי עובדות סיעוד שיטפלו בהורים של כולנו, ויאפשרו לנו לצאת לעבוד, תוך שהן עובדות 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, תכלס בלי חופשים או ימי מחלה או חיים אישיים, רק כדי שיהיו יותר עובדים שיתחזקו את המשק הזה, הניאו ליברלי.
נווה והשיטה, אתם צריכים את העניים, ולכן אתם יוצרים אותם, ואת מקומות עבודותיהם הזולים. את העובדים השעתיים שאפשר לשחק הכנסתם שכל חודש תשתנה, שפתאום חודש מסוים לא יועסקו, שתינתן לגמישות כל המעסיק להיות מצליח בתוך השיטה הכלכלית, ולהם אסקופה נדרסת שלא יכולים לתכנן את ההכנסה שלהם כל חודש וחודש כדי שיהיה להם מינימום של שקט נפשי.
בלי העניים נווה, השיטה הכלכלית הזו לא תעבוד. זו הבחירה התרבותית שלך. שיהיו עניים.
אז לפחות, לפחות, תגיד להם תודה.
לכתבה המלאה: https://www.themarker.com/
