חדשות רעות ומדאיגות. ועדת הפנים אישרה חוק הקובע כי משכרם של מבקשי מקלט בישראל ינוכו סכומים חסרי תקדים מדי חודש. העובדים לאחר הניכוי יוותרו עם שכר רעב בלתי מספק למחייתם הבסיסית, והתוצאה עלולה להיות משבר הומניטרי של ממש בקרב קהילת מבקשי מקלט ועימם כל התושבים בשכונות בהן הם מתגוררים.
החוק אינו מבחין בין רווקים לבעלי משפחות, גברים לנשים, בריאים לחולים ויפגע בכולם באופן קשה. חמור מכך, מצב משברי זה עלול להוביל ליצירת שוק עבודה "שחור", ללא תלושים וללא תיעוד, דבר אשר יגרור את שוק העבודה כולו מטה ויפגע בכלל העובדים בישראל.
בהודעה לעיתונות שהוציאה הועדה (המצורפת) מצוטט היו"ר ח"כ אמסלם באמרו כי קצבאות הזקנה בישראל מהוות אינדיקציה לעלויות המחיה השוטפות. מדובר בבורות מופגנת ועלבון שמוטח בראש ובראשונה כלפי האוכלוסיה הבוגרת בארץ אשר סובלת משיעורי עוני גבוהים במיוחד (ראו כתבתו של עמר כהן מאוגוסט האחרון).
מטרת החוק המוצהרת הינה "עידוד יציאה מן הארץ" – של אוכלוסיה אשר אין לה לאן ללכת ואינה יכולה להיות מושפעת מ'עידוד' זה שתכליתו פגיעה ממשית ביכולתה להתפרנס ולהתקיים. לאור אישור החוק בועדה ומיד לאחר קבלתו הסופית במליאת הכנסת, נאלץ לפנות שוב, ביחד עם ארגונים נוספים, לעזרת ביהמ"ש – אשר כבר קבע בעבר כי תכלית זו לחקיקה הינה פסולה ואסורה. יש להצטער עמוקות על התעלמות הח"כים הן מהשלכות פעולתם על בני אדם והן מפסיקת ביהמ"ש.
