מאת: נועה קאופמן
רחל (שם בדוי) היא מבקשת מקלט צעירה אשר נמלטה לישראל מאריתריאה ועבדה כמנקה באולפנת בנות במרכז הארץ. מדי בוקר היא הגיעה לאולפנה וניקתה את חדר האוכל, כך במשך 9 עד 10 שעות ביום, תמורת 25 שקלים לשעה. בחודשי הקיץ שבתה האולפנה מפעילות ולכן התבקשה גם רחל לצאת לחופשה ללא תשלום. בספטמבר, כאשר שבה לעבודתה, נאמר לה כי כעת יש לה מנהל עבודה חדש. מה שלא נאמר לה הוא שהחברה אשר הפעילה את חדר האוכל הוחלפה בחברת קבלן, וכך, ללא ידיעתה או אישורה, היא הפכה לעובדת קבלן, והוותק שלה אופס.
במהלך תקופה זו הרתה רחל. כשאר מבקשי המקלט בארץ, רחל אינה זכאית לשירותי בריאות ושירותים סוציאליים מן המדינה. זכאותה לביטוח רפואי – המאפשר לה לבצע בדיקות הריון שגרתיות – נגזרת מחובתם של מעסיקיה לבטח אותה בביטוח פרטי, וכן מתשלום לביטוח הלאומי.
כאשר בישרה רחל למעסיקיה על הריונה היא לא דמיינה לעצמה שלאחר תקופה כה ארוכה בה עבדה במקום היא תפוטר באופן מידי. לאחר שהתייעצה עם חברים ובני משפחה גילתה רחל כי בישראל קיים חוק המגן על נשים מפני פיטורים בהריון, והופנתה לקו לעובד. כאשר הגיעה אלינו ואנו בדקנו את התלושים שהציגה בפנינו, היא נדהמה לגלות על ההעברה לחברת הקבלן ועל איפוס הוותק שלה בעבודה. למעשה, בגלל איפוס ותק חוק עבודת נשים המגן על אישה שמועסקת למעלה מחצי שנה באותו מקום עבודה מפני פיטורים בהריון- לא חל עליה.
לא רק שרחל איבדה את הכנסתה, הביטוח הרפואי שלה הופסק ברגע בו היא זקוקה לו ביותר, וחמור מכך, זכאותה לדמי לידה המכסים הן את עלות האשפוז במהלך הלידה בבית-החולים והן את חופשת הלידה בת השלושה חודשים נשללה ממנה. אנו בקו לעובד פועלים כעת במישור המשפטי בכדי לדרוש מן האולפנה לקחת אחריות, להתערב אקטיבית ולפעול לביטול פיטוריה של רחל.
רחל איננה לבד, בשנת 2013 פנו לקו לעובד 187 נשים מבקשות מקלט אשר ביקשו סיוע בקבלת זכויותיהן ממעסיקיהן, מתוכן 25 פוטרו בשל הריון. חוק עבודת נשים אשר ניסח שורה של כללים להגנה על נשים בעבודתן, חוקק מתוך התפיסה שגם בתחום התעסוקה נשים עדיין מופלות לרעה, והן פגיעות יותר מגברים. קל וחומר כאשר מדובר בנשים שאינן אזרחיות המדינה, אשר נמצאות בישראל במעמד זמני הנמתח על פני שנים רבות ואשר כמעט ואינו מקנה להן כלל זכויות. יש עוד לזכור שמדובר בנשים שלרוב אינן מכירות את השפה ואת החוקים, ולפיכך פגיעות שבעתיים.
בימים אלו עורך ארגון קו לעובד סקר בקרב מבקשות מקלט המבקש לבחון את דפוס העסקתן בישראל בכדי לעמוד על הבעיות המיוחדות המאפיינות קהילה זו, ובהתאם להציג פתרונות שיתאימו להן בשוק העבודה. בנוסף, בשנה האחרונה אנו עוסקים בהסברה והדרכה לנשים פליטות, מבקשים להגדיל את מעגל הנשים המכירות אותנו ונעזרות בנו, ומקווים כי במהלך שנת 2014 תחול התקדמות משמעותית בהחלה שוויונית של חוקי העבודה על כל העובדים והעובדות.
אנו מייחלים כי זוהי תהיה השנה האחרונה בה ביום האישה אין אנו מציינים התקדמות ושוויון בעבודת נשים, אלא יום זה דווקא מאיר על הפגיעה בזכויות העובדות המוחלשות.
הכותבת היא רכזת תחום פליטים ומבקש מקלט בקו לעובד
