מאת: קייסי קפלן, קו לעובד
בשעות הבוקר המאוחרות ביום 26.1.09 קיבלתי צלצול טלפון מעובד תאילנדי, ק., העובד במושב באזור הכינרת. העובד חיכה למונית שתיקח אותו לשדה התעופה. בזמן שהמתין, התקשר למשרדי קו לעובד בכדי לשאול שאלות בעניין כרטיס הטיסה שלו ובעניין אשרת ה"אינטר ויזה" שמאפשרת לו לחזור לעבוד בישראל לאחר תקופת החופשה בחו"ל. כמו כן, פנה למשרד מאחר ומעסיקו לא שילם לו את שכרו האחרון. המעסיק אמר לו שסידר לו אשרת אינטר ויזה אך העובד לא הצליח למצוא את האשרה בדרכון ואף לא קיבל מהמעסיק פרטים לגבי מועד חזרתו לעבודה.
לאחר שיחה מזורזת עם העובד ובדיקה עם חברת הנסיעות שארגנה עבורו את הכרטיס, הסתבר כי המעסיק כלל לא סידר לעובד אשרת אינטר ויזה וכי הזמין לו כרטיס טיסה לכיוון אחד בלבד. מיד התקשרנו למעסיק שנפנף במסמך עליו חתם העובד כי הוא מסכים לחזור לביתו בתאילנד. המעסיק סירב להמשיך את השיחה וניתק את הקו. כחצי שעה לאחר מכן, התקשר העובד המבוהל ואמר כי המונית הגיעה וכי המעסיק מנסה להכריח אותו להיכנס למונית ולנסוע לשדה התעופה. אנחנו הצענו לעובד לא לעלות על המונית, ברור היה כי היו למעסיק כוונות לגרש אותו בחזרה לתאילנד. המעסיק התעצבן על העובד, אמר לו כי שילם סכומי עתק עבור כרטיס הטיסה וכי בזבז זמן רב בהזמנת מונית, ופיטר את העובד במקום.
ק. הגיע לישראל בסוף שנת 2007 דרך חברת כוח האדם עוז ס.ג ובתחילת שנת 2008 המעסיק עבר לחברת אינטרמן. מאוחר יותר, הסתבר לעובד כי חברת אינטרמן הציעה עסקה כלשהיא למעסיק בה יעבדו במשותף. במהלך החורף אין הרבה עבודה באזור, המעסיק אמר לעובד לחזור הביתה לחופשה ונתן לו מסמך לחתום עליו. המסמך נכתב בעברית ובאנגלית והעובד לא קיבל הסבר בתאילנדית בנוגע לתוכן המסמך. הסתבר, כי המסמך הינו מסמך הסכמה של העובד לחזור לארצו וכי חותם על כך שקיבל את כל משכורותיו ועל כך שאין לו דרישות נוספות כנגד המעסיק. למעסיקים בישראל יש אינטרס כספי להביא עובדים חדשים לישראל מאחר ואלו משלמים דמי תיווך גבוהים ולא מפוקחים, אשר מגיעים, בין היתר, למעסיקים רבים ולחברות כוח אדם. בכדי להביא עובדים חדשים, הכי פשוט לפנות היתרים של עובדים שכבר נמצאים בארץ, כלומר, לגרש אותם בחזרה לארצם.
ק. יצר קשר עם נציגי קו לעובד בזמן, וקיבל עזרה לעצור את הגירוש. מעניין כמה עובדים לא היו ברי מזל כמוהו.