מאת: רותי סיני, הארץ
ביתה של רסיקה גלאגדרג' בסרי לנקה נהרס בצונאמי שפקד את המדינה ב-2004. למזלה, היא ובעלה היו בעבודה ובתה היתה בבית הספר בעת השיטפון. כשנותרו בלא קורת גג עברו לגור עם אמה. בשנה שעברה החליטו בני הזוג שאין ברירה: כדי לחסוך כסף לבניית בית חדש, גלאגדרג' צריכה לעבוד בחו"ל.
הסוכן הסרילנקי הבטיח לה שבישראל תרוויח 200 דולר בחודש (פחות מרבע משכר המינימום) – אבל בתמורה, תצטרך גלאגדרג' לשלם 5,500 דולר כדי שהסוכן ישיג בעבורה משרה בישראל. ביוני 2006 גלאגדרג' באה לישראל ונשלחה לעבוד אצל סוזן אמויאל, נכה תושבת ראשון לציון, רתוקה לכיסא גלגלים, שקיבלה היתר מהמדינה להעסיק מטפלת סיעודית מחו"ל.
לפי תצהיר שמסרה גלאגרדג' וכתב אישום חמור באשמת עושק, כליאת שווא והעסקה שלא כדין, שהוגש באחרונה בבית משפט השלום בראשון לציון נגד אמויאל, נדרשה גלאגדרג' לקום מדי בוקר בחמש וחצי או שש, לנקות את הבית שבו התגוררה אמויאל, לכבס, ובתשע לצאת לנקות את דירותיהם של השכנים. אמויאל הכחישה אתמול כי התעללה במטפלת שלה.
"חמישה ימים, חמישה בתים. היא כל הזמן צעקה עלי ללכת לנקות", סיפרה גלאגדרג' אתמול. בדרך כלל שבה מעבודות הניקיון בסביבות 14:00-15:00, אז נדרשה לעזור לאמויאל לארוז תכולת הבית לקראת מעבר דירה. יום העבודה הסתיים, לדבריה, בעשר בלילה.
את הכסף שקיבלה גלאגדרג' מניקיון בתי השכנים – בסך הכל כ-550 שקלים במשך שבועיים – נדרשה להעביר לאמויאל. "לפעמים נתנו לי ארוחת צהריים, לפעמים לא. כשביקשתי אוכל מסוזן, היא אמרה, 'למה לא אכלת אצלם'. כל הזמן הייתי רעבה", סיפרה. לארוחת הבוקר קיבלה ביסקוויט ותה. בערב קיבלה מלפפון, עגבניה ופרוסת לחם עם גבינה. אמויאל הודתה במשטרת ההגירה שכך הלינה את המטפלת והסבירה זאת בכך שחייתה אצל אמה ובשלבי מעבר דירה.
לפי כתב האישום, גלאגדרג' נדרשה לבקש מאמויאל רשות בכל פעם שרצתה ללכת לשירותים – ולא תמיד קיבלה אישור. במצוקתה פנתה גלאגדרג' לחברת כוח האדם הישראלית שהביאה אותה ארצה, אבל נציג החברה אמר לה שעליה לעבוד אצל אמויאל לפחות שנה.
באחת הפעמים, כשגלאגדרג' שבה מיום המנוחה השבועי שלה, סירבה אמויאל להכניסה הביתה; גלאגדרג' ישנה בחוץ. למחרת, כשהמעסיקה הכניסה אותה הביתה, נעלה את הדלתות ומנעה ממנה לצאת. לפי כתב האישום, כעבור שלושה ימי כליאה הודיעה אמויאל למטפלת שהיא שולחת אותה חזרה לסרי לנקה. גלאגדרג' נבהלה. "עוד לא הרווחתי כלום", סיפרה אתמול.
לדברי גלאגדרג', אמויאל הורתה לה להיכנס למכונית והיא הסיעה אותה לשגרירות סרי לנקה, שם אמויאל דרשה שינפיקו לגלאגדרג' דרכון. השגרירות סירבה, אחרי שגלאגדרג' סיפרה להם כיצד אמויאל נהגה בה, והיא ניצלה את שעת הכושר כדי לברוח.
בעזרת חברות הגיעה ל"קו לעובד" ובהמשך למשטרת ההגירה, שחקרה והגישה כתב אישום נגד אמויאל. בעקבות פניית היועץ המשפטי של "קו לעובד", יובל לבנת, שלחה אמויאל לגלאגדרג' המחאה על סך 300 דולר בעבור שלושה שבועות עבודה. בעקבות חקירת המשטרה שלל משרד התמ"ת למשך שנה את זכותה של אמויאל להעסיק מטפל זר. אמויאל, שמכחישה ההתעללות, אמרה אתמול כי בקרוב יחודש ההיתר ממשרד התמ"ת.
בבריחתה של גלאגדרג' לא תמו תלאותיה. היא פנתה למשרד הפנים וביקשה אשרה שתאפשר לה לעבור למעסיק אחר. משרד הפנים סירב, בטענה כי אמויאל דיווחה עליה כ"ברחנית". רק בהתערבותם של לבנת וח"כ זהבה גלאון (מרצ) קיבלה היתר חדש. כיום היא מועסקת על ידי "משפחה טובה", כדבריה.
מקרה נוסף: רישום פיקטיווי של מטפלים
המקרה של גלאגדרג' אינו ייחודי. בשנים האחרונות התלוננו ארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלויות כי ישנם כאלה בקרבם המנצלים את ההיתר שקיבלו להעסקת עובד זר כדי להפיק רווחים. ביולי הוגש לבימ"ש השלום בתל אביב כתב אישום נגד מנהלת חברת כוח אדם, אתי חלפון, ובו עשרה סעיפי אישום על רישום פיקטיווי של מטפלים זרים אצל נכים וקשישים. לשיטתה של חלפון, כפי שנחשפה לפני כמה חודשים במוסף "הארץ", היו וריאציות, אבל בכל המקרים עבדו המטפלים אצל הקשישים או הנכים בלי תשלום ואף נאלצו להעביר חלק מהשכר שקיבלו אצל מעסיקים אחרים – למעסיקים הפיקטיוויים. חלפון גבתה מהמטפלים 3,500 דולר, בממוצע, כדי למצוא בעבורם מעסיקים בעלי היתרים.
