לאחרונה פנתה אלינו עובדת סיעוד שנדרשה לשלם 11,000 ש"ח לעובדת מחליפה, כשנסעה למולדת לחודשיים ומעסיקיה התנו את חזרתה בכך שתיקח על עצמה את ארגון ההחלפה ואת עלותה. מה קרה כאן?
מהגרות עבודה בסיעוד זכאיות לחופשות, ימי מחלה וביקורים במולדת. לפעמים מדובר בכמה ימים, לפעמים בכמה חודשים. כשהן נעדרות – המטופלים נעזרים בעובדות אחרות, המגיעות לביתם במסגרת נוהל מחליפות. נשמע פשוט? ממש לא.
עובדות סיעוד מחליפות הנן עובדות שהתחילו את שנתן החמישית בישראל ונותרו ללא מעסיק, והן עוברות לסטטוס המאפשר להן לעבוד רק כמחליפות עד תום אשרת העבודה בישראל. למרות שגם ככה מדובר באורח חיים קשוח ולא נעים, הכרוך במעברים תכופים בין בתים וחוסר יכולת להיקשר למעסיק ולהניח את הראש על כרית מוכרת, נהלי רשות האוכלוסין הופכים אותו לקשה ומורכב עוד יותר.
עובדות מחליפות יכולות להחליף רק עובדת שטסה לארצה לתקופה של בין 3 שבועות ל-3 חודשים, מה שקורה בעיקר בחודשי אפריל ודצמבר בשל תקופות החגים. בשאר השנה, למרות שיש ביקוש מצד מעסיקים סיעודיים לעבודות החלפה בשל סיבות אחרות (למשל מחלת העובדת), לא ניתן לאשר למעסיק ולעובדת-המחליפה את עבודת ההחלפה – מה שפוגע במעסיק, וגם בעובדת המחליפה שחייבת למצוא עבודה תוך 30 יום אחרת תידרש לעזוב את ישראל. לצד הפגיעה בעובדת ובמעסיק שזקוק לה לשם עבודות החלפה, הדבר פוגע גם בעובדות-הקבועות שמפוטרות לא פעם שלא כדין רק כי המעסיק זקוק למחליפה שאסור לו להעסיק אם העובדת הקבועה שלו "רק" חולה. במקרה המוזכר כאן למעלה, העובדת הקבועה נשלחה לטפל בהחלפה בכוחות עצמה ולממן אותה, מכיוון שמעסיקיה רצו לחסוך לעצמם את ההתמודדות עם המחסור במחליפות.
יחד עם ארגוני המטופלים הסיעודיים קראנו לרשות האוכלוסין לתקן את הנוהל, ולהכניס לתוכו אפשרויות החרגה וערעור, אנושית והיגיון.
המסמך המלא – כאן.
Loading...
Reload document
Open in new tab 