253 מבקשי מקלט פנו אלינו לפני לולה, ו-50 פנו אלינו אחריה. 303 תיקים העוסקים ב"מלכת" הצרות הצרורות – חוק הפיקדון.
חוק הפיקדון? על-פי תיקון לחוק עובדים זרים, שנכנס לתוקף במאי 2017, 20% משכרם של מבקשי המקלט אמורים להיות מופקדים בקופה המנוהלת על-ידי המדינה, שמורים ומחכים ליום בו יעזבו את ישראל. בפועל – רבים הם המעסיקים ה"שוכחים" להפקיד את הכסף, אחרי שהם מנכים אותו משכר העובדים. לולה, כמו רבים לפניה ואחריה, גילתה שהכסף שנוכה משכרה – 8,440.72 ₪ – נשאר בכיס של החברה בה עבדה. היא פנתה ל"קו לעובד" וביקשה שנעשה סדר בבלגן.
כשהתחלנו לעבור על הניירת שלה חשכו עינינו: חוץ מזה שדמי הפיקדון נגזלו ממנה, באופן בוטה, המעסיק אצלו עבדה קרוב לשנתיים לא הפקיד עבורה דבר ממה שהיה צריך להפקיד על פי חוק: לא פנסיה, לא דמי הבראה, לא פיצויים, לא פדיון ימי חופש. כלום.
סך כל החובות שנצברו לזכותה עמדו על 6,752 ₪ חלק המעסיק + 8,440.72 ₪ דמי פיקדון + זכויות סוציאליות שלא שולמו = קרוב ל-22,000 ש"ח במצטבר.
מצוידת בחישובים שעשינו עבורה חזרה למעסיק. שם הכניסו אותה לחדר, לא נתנו לה להיכנס עם הטלפון הנייד שלה (כדי שלא תוכל להקליט או לצלם) או להכניס לחדר חבר שבא איתה, והחתימו אותה על כתב סילוק חוב בתמורה ל-8,000 ₪. סכום עגול ויפה.
440.72 ₪ שמר המעסיק לעצמו.
האם הפריש לעצמו "דמי ניהול" עבור הכספים אותם שמר לעצמו? קרוב לוודאי. הרי הונאת מבקשת מקלט דורשת משאבים וכסף. אך חמור מכך – המעסיק לקח מלולה כסף ואז השתמש בו כדי לשלם לה את הזכויות שלה. שיטה שכזו.
כאשר לולה שבה אלינו להמשך טיפול, פנינו לחברת הניקיון כדי לראות מה הלאה וגילינו שמבחינתם הסיפור נגמר: הם החליטו שכספי הפיקדון הגזולים הנם סך חובותיהם ללולה (מינוס ה"טיפ" שגזרו לעצמם) – והם לא מתכוונים לשמוע מאיתנו יותר לעולם.
זועמים ופגועים בשמה של לולה, שלחנו תלונה למשרד הכלכלה – מבקשים את התערבותם נוכח הגזל, כתב הסילוק הבלתי חוקי והניסיון הבוטה של המעסיק לחמוק מכל חובה אפשרית. בשעה בה אנחנו מחכים לתשובתם, ראינו לנכון לחלוק אתכם פיסה מהמציאות הזו. הקשה. הלא הגונה. המקוממת. החוזרת על עצמה שוב ושוב.
