מאת: חנה זוהר, קו לעובד
בשנת 1994 הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לצו מניעה כנגד העברת כספים שנגבו מהעובדים הפלסטינים עבור ביטוח סוציאלי, לרשות הפלסטינית. לצו המניעה צורפה תביעה למתן הזכויות בביטוח לאומי שנשללו מהעובדים הפלסטינים – למרות שנוכו משכרם כספים עבורן. לחילופין התבקש ביהמ"ש להורות למדינה להשיב לעובדים את הכספים שנגבו מהם ללא תמורה.
לתביעה קדם תחקיר שנערך ב"קו לעובד" בנוגע לשימוש בכספים שנגבו במשך שנות הכיבוש משכר העובדים הפלסטינים עבור הביטוח הלאומי ואשר לא הועברו ליעדם. על פי התחקיר, מאז החלטת הממשלה על נוהלי העסקת העובדים הפלסטינים משנת 1970 , הגיע סכום הכספים שנגבו מכ- 600,000 עובדים שעבדו עד אז בישראל, ליותר ממיליארד שקלים.
ביום הדיון הגיעו לביהמ"ש נציגי המדינה, מר דוד ברודט שהיה אז ראש אגף התקציבים ומר אהרון ברזאני ראש מדור התשלומים. מר ברודט הודיע לביהמ"ש שהמדינה מתחייבת שלא להעביר לרשות הפלסטינית את הכספים שינוכו מהעובדים שיועסקו בישראל מאז ואילך, אלא לשמור אותם כפיקדון בבנק מסחרי עד שיוקם ברשות הפלסטינית גוף הדומה למוסד לביטוח הלאומי אליו יועברו הכספים לרווחת העובדים ובני משפחותיהם. לנוכח התחייבות זו שגם נשלחה בכתב מהפרקליטות, הוסר בהסכמה צו המניעה.
בשל התביעה וההסכם שהושג, מוגדרים הכספים הללו מאז כ"היטל השוואה" – ההפרש בין הכספים שהעובדים שילמו לבין הזכויות שלא קיבלו. העובדים הפלסטינים שילמו עבור מלוא הזכויות, בדומה לעובדים הישראלים, אך נהנו רק משתי זכויות בודדות: דמי פגיעה בתאונות עבודה ותשלום במקרה של פשיטות רגל של המעסיק.
סעיף ברוח התחייבות המדינה אף הוכנס להסכמי אוסלו ולאחר מכן לחוק יישום הסכמי עזה יריחו, על פיו כספי היטל ההשוואה יועברו לפיקדון בבנק מסחרי עד שתוקם ע"י הרשות הפלסטינית קרן לרווחת העובדים ובני משפחותיהם, בפיקוח בינלאומי. מאז שנכנס החוק ליישום הסכמי עזה יריחו במאי 1995 לתוקף, הועברו כספי "היטל ההשוואה" לחשבון בנק בישראל כפיקדון עד להקמת קרן הרווחה ע"י הרשות הפלסטינית.
למרות ההתחייבות וההסכמות מתברר כי בחוק ההסדרים בשנת 2003 שונה הסעיף בחוק יישום הסכמי עזה יריחו, כך שהכספים המנוכים עבור "היטל השוואה" יועברו למינהל האזרחי ולא לפיקדון עבור קרן הרווחה. כמה ציני שחוק המתבסס על הסכם ונקרא אף על שמו משתנה באופן חד צדדי, למרות התחייבות מפורשת של נציגי המדינה.
עד לשינוי בחוק ההסדרים הצטברו בקרן עשרות מיליוני שקלים. מדי סיום שנת תקציב מועבר למשרד מבקר המדינה דו"ח בעניין זכויותיה והתחייבויותיה של המדינה. בדו"ח שהוגש ביום 31.12.2003 מופיע פירוט סכומי הנטו שהועברו כפיקדון לאותה הקרן המגיעים ל-67 מליון שקלים (זאת לאחר ניכוי ע"י מדור התשלומים עבור שני שליש מהוצאותיו). ניתן להעריך שמאז עלה הסכום ל-80 מליון שקלים. לא ברור מה קרה עם הכספים שהופקדו עד לשינוי החוק.
