מאת חנאן חביב-אללה, דוברת סניף נצרת ב"קו לעובד"
ח'אולה וסאמיה הן חדרניות בשני בתי מלון שונים בצפון ואין כל קשר ביניהן. כל אחת בנפרד הגיעה לסניפנו בנצרת עם סיפור דומה להפליא. שתיהן בעלות ותק של שלוש שנים, שתיהן הועסקו על-בסיס שעתי וגובה שכרן לשעה היה בגובה שכר המינימום במשק, שתיהן פוטרו ובמשך חודשים דרשו ממעסיקיהן את פיצויי פיטוריהן – אך ללא הועיל. גם ח'אולה וגם סאמיה פנו ודרשו את סיוענו בדבר אחד: קבלת פיצויי הפיטורין. אולם עיון בתלושי השכר של שתיהן, העלה מציאות עגומה בדבר הפרה בוטה מצד מעסיקיהן לזכויות המגן שלהן ולזכויותיהן מכוח צווי ההרחבה בענף המלונאות.
כך לדוגמה, במקום העסקה במשכורת חודשית כפי שמורה צו ההרחבה בענף המלונאות הן הועסקו בשכר שעתי; ובמקום ששכרן לשעה יחושב לפי היקף המשרה המלאה בענף המלונאות, קרי בחלוקה ל-176 שעות בחודש, שכרן היה שכר המינימום הרגיל במשק שחושב לפי היקף המשרה המלאה הרגילה במשק, קרי בחלוקה ל-186 שעות בחודש. גם את תוספת הותק לה היו זכאיות בתום ותק של שנה, ואשר מהווה חלק משכרן לכל דבר ועניין כפי שמורה הצו, ח'אולה וסאמיה לא קיבלו. כך גם היה בנוגע להפרשות לקרן ההשתלמות להן הן זכאיות בתום שנתיים ותק, כפי שקובע הצו. חישוב זכויותיהן של ח'אולה וסאמיה שלא שולמו להן, הוסיף מאות שקלים בנוסף לסכום פיצויי הפיטורים לו הן זכאיות, ועל כך הוגשו תביעותיהן לבית הדין לעבודה.
לאחרונה יצאנו בקמפיין בתקשורת הערבית המופנה לעובדים המועסקים בענפי תעסוקה במשק שחלים עליה צווי הרחבה מטיבים לזכויות הבסיסיות, כגון ענף המלונאות, ענף הבניה, ועוד. הקמפיין הזרים פניות רבות ומגוונות של עובדים ערבים, שדרשו לבדוק את זכויותיהם בהתאם לענף. פניות אלה העידו באופן הברור ביותר, כי ההפרה מצד המעסיקים להוראות צווי ההרחבה בענף הרלוונטי היא קשה מאוד ורחבה מאוד.
צווי הרחבה למיניהם אשר נועדו לספק רשת מגן נוספת לחוק לעובדים לא מאורגנים, לזכויותיהם ולביטחונם הכלכלי, יישארו מילים על גבי נייר אם העובדים עצמם לא ידעו בדבר קיום אותם צווים ובדבר הזכויות הצומחות מכוחם, ובאם אכיפה ממשית של כל המעורבים בדבר לא תבוצע בשטח ותבטיח, כי גם להלכה וגם למעשה יקבלו העובדים את זכויותיהם ואת אשר מגיע להם.
