14-06-2023

ממצאי כנס החירום לקידום בטיחות ובריאות תעסוקתית שהתקיים בכנסת:

עובדים נפגעים וחולים בעבודתם על בסיס יומיומי, בשעה בה ההשקעה במניעה ואכיפה הולכת ופוחתת

בכנס חירום לקידום בטיחות ובריאות תעסוקתית, שהתקיים השבוע בכנסת ביוזמת ח"כ עופר כסיף והקואליציה למען בריאות תעסוקתית, הוצגו נתונים חדשים ומטרידים אודות תאונות עבודה ומחלות מקצוע בישראל.

מצ"ב תמצית הדיון – נתונים, בעיות ופתרונות.

הנתונים:

  1. נתוני קו לעובד מצביעים על למעלה מ-340 תאונות עבודה מתחילת השנה, בהן נפצעו עובדים באורח בינוני ומעלה. קרוב ל-70 עובדים מתים בשנה מתאונות עבודה ו-500 ממחלות מקצוע (הערכות קודמות הצביעו על מספר גבוה יותר – 1,200 מתים בשנה). 
  2. הערכות מדברות על כך שעל כל 100,000 עובדים – 1.66 נהרגים בתאונות עבודה ו-11.2 מתים ממחלות תעסוקתיות. למרות שבמחלות תעסוקתיות לא רואים "דם על המדרכה" – המספרים מבהילים.
  3. כיום בישראל ישנו רופא תעסוקתי אחד על אוכלוסייה של 50,000 עובדים, ובהיעדר כניסת רופאים חדשים לתחום המצב רק ילך ויחמיר. לשם השוואה – הממוצע הבינלאומי עומד על רופא תעסוקתי אחד ל-16,000 עובדים, כך שנדרשים תקנים ל-160 רופאים תעסוקתיים נוספים ולהעמידם לרשות העובדים.
  4. העלות המשוערת למשק כתוצאה מתחלואה תעסוקתית נאמדת בכ-81 מיליארד שקלים, כך שעל הנזק לעובדים עצמם אנחנו משלמים בריבית דריבית.
  5. בישראל פועלים 80 מפקחי בטיחות וגיהות פעילים, האמונים על מאות אלפי מקומות עבודה המחוייבים בפיקוח.
  6. ישנן קבוצות באוכלוסייה שבריאותן התעסוקתית לקויה ודורשות התייחסות ממוקדת, דוגמת עובדים פלסטינים בישראל. 100% מקרבם מרגישים שבריאותם נפגעת בעבודה.

הבעיות:

  1. אין בנמצא נתונים רשמיים, מפורסמים ומהימנים על תאונות עבודה ונפגעים ממחלות תעסוקתיות. רשם המחלות התעסוקתיות אינו עושה את עבודתו נאמנה, אינו מפרסם נתונים על מחלות מקצוע ומסתמך על תת-דיווח באופן עקבי.
  2. היעדר המעקב והתיעוד על ידי גורמי ממשל משעתק את שקיפות החולים, הפצועים והמתים כתוצאה מתאונות עבודה ותחלואה תעסוקתית – שרבים מהם מגיעים מקרב קבוצות עובדים מוחלשות.
  3. בהיעדר חקיקה עדכנית (רשימת המחלות לא התעדכנה למעלה מ-30 שנה), עובדים שחלו אינם זוכים למענה.
  4. מכון המחקר היחיד בתחום הבריאות התעסוקתית בישראל נסגר בשנת 2005, וחוקרים חדשים אינם מצטרפים למיפוי וניטור הנושא.
  5. ישנו צמצום עקבי של התקציב המופנה לגופים המקדמים בריאות תעסוקתית, וכתוצאה מכך מספר הרופאים התעסוקתיים והדיווחים על מחלות נמצא בירידה מתמדת.
  6. ישנם עובדים המדווחים על אתרי בנייה המוקמים, עובדים ונסגרים בתום הפרויקט מבלי שכף רגלו של מפקח דרכה בהם. אתרי בנייה מסוכנים ו"מועדים לפורענות", עקב מוניטין מפוקפק של המבצעים, דורשים פיקוח הדוק.
  7. ידוע כי ישנו קשר ישיר בין חוסנו הנפשי של עובד ליכולתו לעבוד בצורה בטיחותית, ובהיעדר התייחסות מערכתית לבעיית החוסן הנפשי לא ניתן למנוע חלק ניכר מהמחלות התעסוקתיות ותאונות העבודה.
  8. סקר של המוסד לבטיחות וגיהות מצא ששליש מעובדי הבניין עובדים באופן לא בטיחותי, בגלל הפעלת לחץ מצד מעסיקים לעמוד בזמנים.
  1. חלק ניכר מהעובדים והמנהלים אינם מודעים לסכנות העבודה עם חומרים כימיים, כלים רוטטים, רעש חזק וכיו"ב. שימוש לא נכון בציוד בטיחות ובורות בנוגע לנזקים המצטברים מגבירים את הסיכוי לתחלואה תעסוקתית.
  2. רק כ-20% מהעסקים, המחויבים בניטור סביבתי, מבצעים את חובתם. השאר כושלים בהבנת חשיבות הכלי להגנה על העובדים והסביבה.

הפתרונות:

  1. יש להקים לאלתר את הרשות הלאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית ולגבש תוכנית לאומית להתמודדות עם מצב החירום הבריאותי שאנו ניצבים בפניו. מספר תאונות העבודה המאמיר, משבר התחלואה התעסוקתית ופגיעה ניכרת בזכויות המגן של העובדים הם נדבכים כואבים באקלים ההפקרה של שוק העבודה בישראל.
  2. יש להקים מוקד תלונות להגשת תלונות על מפגעי בטיחות, שיופעל על ידי משרד העבודה ויאפשר אנונימיות למתלוננים.
  3. תקנות להטלת אחריות פלילית באתרי בנייה ממתינות כבר למעלה מ-3 שנים למשרד העבודה. רק מעסיק המשלם מחיר אישי על רשלנות בגינה נפגעו עובדים (לרבות סנקציות כלכליות, הרחקה ממכרזי מדינה, אבדן הכנסות עקב סגירת אתר עבודה עד לסיום חקירה והגשת כתבי אישום) יפעל למניעתן.
  4. בהיעדר רופאים תעסוקתיים מוסמכים, אפשר להכשיר רופאי משפחה לשמש ככתובת ראשונית וסנסור מקצועי לטיפול ואבחנה של מחלות מקצוע.
  5. תקצוב שהובטח למימון תואר שני בבריאות תעסוקתית ועידוד סטודנטים לרכישת המקצוע אינו מגיע ליעדו. משמעות הדבר היא ירידה תלולה בכמות הנרשמים ללימודי המסלול, שחיקה במעמדם של הרופאים התעסוקתיים והתנערות מערכתית מגורמי המקצוע הניצבים בחזית ההגנה על בריאות העובדים. יש להעביר לאלתר את התקציב החסר ולתעדף השקעות בהתאם למצב החירום.
  6. יש להגביל את שרשורי קבלני משנה, על מנת לצמצם את פגיעות עובדי הקבלן המועסקים באתרי הבנייה. מחקרים מוצאים קשר ישיר בין ריבוי קבלני משנה לפגיעה בעבודה. ישנן מדינות בהן מספר הקבלנים מוגבל לשניים בלבד, באופן מתבקש.
  7. המדינה נדרשת לנהל תיעוד ורישום של נתוני תאונות עבודה ותחלואה תעסוקתית, על מנת שלא תסתמך על הערכות ודיווחי-חסר, ולנטר את המציאות באופן מקצועי ומחוייב.
  8. יש להגדיל באופן דרסטי את כמות המפקחים ולהכשירם גם בתקנות הגיהות למניעת תחלואה תעסוקתית.

 עדי מעוז, מנכ"לית קו לעובד, סיכמה את הכנס ואמרה את הדברים הבאים:

עובדי חקלאות, מהגרי עבודה מתאילנד, מספרים לנו איך ריססו חממות וראו את הנחשים בורחים החוצה בעוד הם נדרשים להמשיך לרסס. עובדי בניין פלסטינים סיפרו איך התחילו את יומם במחסום בשלוש לפנות בוקר, והתחילו לעבוד בשבע, עייפים, באתר בנייה בו רגע אחד של חוסר תשומת לב עשוי להוביל לפגיעה. עובדי קבלן סיפרו לנו איך התרוצצו אחרי תאונת עבודה וניסו להבין מי אמור לעזור להם ולקחת אחריות בנבכי שרשרת של קבלנים. יש קשר הדוק בין מבני העסקה פוגעניים לבריאות תעסוקתית.

לפני מספר חודשים הקמנו את הקואליציה לבריאות תעסוקתית, המורכבת מגורמי מקצוע מרכזיים, כדי לתבוע מהמדינה לספק את הפתרונות לבעיות השונות שפורטו בכנס. יחד נמשיך לתבוע הגדלה של מאמצי הפיקוח והאכיפה, הטלת סנקציות על מפירי הוראות בטיחות ובריאות ושינוי התמריצים המערכתיים כדי שמעסיקים יתעדפו עבודה בטוחה. עבודה בטוחה והגונה איננה מותרות אלא זכות יסוד ואסור להשלים עם המחדל המתגלגל הזה.

בעקבות הדברים הקשים שעלו במהלך הכנס, והנתונים הנוגעים לבריאותם התעסוקתית של עובדי המחר, הוצאנו מכתב מפורט בנושא לשר הבריאות ודרשנו את התגייסותו לקידום הנושא.

רשימת הדוברים בכנס:

ד"ר אלי רוזנברג, מנהל המחלקה לבריאות העובד במשרד הבריאות

עו"ד דיאנה בארון, מנהלת מדיניות ציבורית בקו לעובד

ד"ר אשר פרדו, חוקר בכיר במוסד לבטיחות ולגיהות

ד״ר מיכאל וינקלר, מנכ״ל המוסד לבטיחות ולגיהות

פרופ' יונה אמסטר, ראש המחלקה לבריאות סביבתית ולגיהות תעסוקתית, אוניברסיטת חיפה

עדי מעוז, מנכ"לית קו לעובד

ארז מימון, לשעבר ראש מנהל הבטיחות במשרד העבודה

דן ורשבסקי, יו"ר איגוד המנופאים בהסתדרות הלאומית

נעמה, נפגעת תחלואה תעסוקתית

עזיז בסיוני, יו"ר סיעת חד"ש בהסתדרות, יו"ר האגף לקידום שוויון

דכיל אבו זייד, מלווה נפגעי תאונות עבודה ופעיל איגוד מקצועי

אלה מורדכייב, יועצת ארגונומית ומהנדסת אנוש

זהר שטיינברג, סמנכ״לית קרן עמית

סמר סמארה עד, יו׳ר אגף תעסוקת נשים וחיים משותפים, נעמ"ת

ד״ר מוחמד ג׳יוסי, מרצה לבטיחות

סרגיי מרצ׳נקו, אח שכול

עו"ד ואאיל עבאדי, מנהל חטיבה ארצית, הסתדרות עובדי הבניין

מאיר שמש, יו"ר התאחדות קבלני פיגומים

שירה מאיר, ראש אגף מדיניות, מעגלי צדק

שפיק עזאיזה, מנהל עבודה

אליקו שליין, מייסד התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויותיהם