מאת: רוני ליבנה
בשבועות האחרונים נישא על גלי הרדיו קמפיין חדש מטעם משרד האוכלוסין וההגירה, בו קריין חמור סבר מזהיר את המעסיקים כי "על העסקת עובדים זרים ומסתננים שלא כחוק – משלמים ביוקר". הקמפיין, כמו רבים מסוגו, משתמש בטרמינולוגיה מאיימת, ואינו מרבה בפרטים ונהלים. קמפיין זה התקבל בהפתעה גמורה בקרב עשרות אלפי מבקשי המקלט המועסקים בישראל ומעסיקיהם, אשר הרגישו שבן לילה הפכו למפירי חוק ללא הודעה מוקדמת. שיחות מבוהלות מקרב מעסיקים ומבקשי מקלט על סף הפיטורים התקבלו במשרדי קו לעובד בשבועות האחרונים, כולם בתהיה משותפת – האם הבהלה מוצדקת? ברוב המקרים, נראה שלא ממש
במסגרת עתירה לבג"ץ שהוגשה לפני כארבע שנים מטעם עמותת קו לעובד וארגונים נוספים, הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה כי המדינה אמנם לא תנפיק למבקשי המקלט רישיונות עבודה, אולם כל עוד לא ישהו ב"מתקן שהיה", לא יינקטו הליכי אכיפה נגד מעסיקיהם. על אשרת השהייה של מבקשי המקלט, אשרה מסוג 2(א)(5), נרשם כי זו "אינה מהווה רישיון עבודה", אולם בשל התחייבות הרשות מול בג"ץ העסקת מבקשי המקלט נמשכה באין מפריע.
פתיחת מתקן חולות אכן הגבילה את יכלת ההעסקה של קרוב ל-3000 השוהים במתקן, אולם באשר לשאר עשרות אלפי מבקשי המקלט שלא זומנו למתקן, ברוב המכריע של המקרים אלו אינם כפופים להגבלה דומה. וכך, בעוד שהרשות נמנעה באופן עקבי מלפרסם בצורה ברורה לציבור את מדיניות אי האכיפה על פיה פעלה עד היום, כעת בחרה זו להשיק קמפיין חדש המזהיר מפני ענישה או איסורי העסקה מבלי שנעשה ופורסם כל שינוי במדיניות.
בשנה האחרונה הנפיקה רשות ההגירה רישיונות ישיבה חדשים לפי ס' 2(א)(5), הפעם כאלה שאכן מגבילים העסקה, ושההבדלים בינם לבין הרישיון הנפוץ דקים ואינם ניתנים לפענוח לעין בלתי מקצועית. בשל הבלבול מוצאים עצמם המעסיקים ניצבים מול ויזות שונות שעמידה על פירושן דורשת פלפול לשוני. האם הגיוני לצפות ממעסיקים להבחין בהבדל בין אשרה עליה נכתב "אינו מהווה רישיון עבודה" לאחרת לפיה העובד "אינו רשאי לעבוד"? בעוד הראשונה מקנה למעסיק הגנה בפני ענישה, השנייה עשויה להוביל להטלת קנסות כבדים בשל הפרת הדין.
הקמפיין החדש אינו מבקש לעמוד על ההבדלים בין האשרות השונות ולבארם למעסיקים, ואף לא מזכיר כי העסקתם של רוב מבקשי המקלט לא תגרור סנקציות. נקודת המוצא היא אזהרה ברורה: "העסקת "מסתנן" הינה אסורה". גם באתר האינטרנט של רשות ההגירה, בו מופיע פירוט סוגי האשרות מוצג המידע באופן מבלבל המוביל את הקוראים למסקנה שהעסקת מבקש מקלט אינה חוקית. רק בסוף הרשימה, תחת איסורים ואזהרות, מוזכר שניתן להעסיק מבקש מקלט המחזיק ברישיון זמני בתוקף.
מבקר המדינה לא נשאר אדיש להתנהלות הרשות ולאחרונה מתח ביקורת חריפה על התנהלות זו, בציינו כי "רשות האוכלוסין נמנעה מלהבהיר ולפרסם לציבור את ההסדר; מסמכים רשמיים שהונפקו לזרים נוסחו באופן מבלבל ומטעה", ובאשר למעסיקים הכיר המבקר בקשיים שמערימה מציאות זו וקבע: "מנקודת ראותו של מעסיק בכוח, הסדר אי האכיפה שעליו התחייבה המדינה לבג"ץ הוא עמום ובלתי מובן".
הסדר אי-האכיפה אליו התחייבה המדינה לא נוצר בחלל ריק ומהווה הכרת מדינת ישראל בעובדה שאינה יכולה למנוע מעשרות אלפי אנשים בתחומה את זכותם לקיים את עצמם מבלי לגרום להשפעות הרסניות על החברה הישראלית. הימנעות רשות ההגירה מפרסום והבהרת התחייבויותיה, ופרסומים בתקשורת הנוגדים התחייבויות אלו מטעים את הציבור, מסכלים את יישום ההסדר ועלולים להוביל לפגיעה בפרנסתם של המעסיקים וביכולתם של מבקשי מקלט רבים להתקיים בכבוד מינימאלי. על רשות ההגירה לחדול ממסע הפרסום המטעה, למלא אחר התחייבויותיה בבג"ץ ולפעול בצורה בה יוכלו המעסיקים והמועסקים להבין את דרישותיה.
לעמוד הקמפיין באתר רשות האוכלוסין וההגירה
הכותבת הינה דוברת עמותת "קו לעובד"
