תופעת הגעת מהגרי העבודה לישראל החלה בשנת 1993, עם אישור הממשלה גיוס מסיבי של עובדים לענפי החקלאות והבנייה.עד סוף שנת 2013 , הגיוס הרשמי של מהגרי העבודה בשני ענפים אלה התבצע באמצעות סוכנויות גיוס פרטיות (הן בישראל והן במדינות המוצא), אשר גבו עמלות מופרזות מעובדים שרצו לבוא לעבוד בישראל. בכדי להיאבק בתופעה זו, החליטה ממשלת ישראל לחתום על הסכמים בילטרליים עם כמה מן המדינות שמהן גויסו על פי רוב מהגרי העבודה. ההסכמים הראשונים נחתמו עם תאילנד כדי לגייס עובדים לענף החקלאות, ועם בולגריה כדי לגייס עובדים לענף הבנייה.
מתוך המחקר:
"התמונה העולה מתוך הניתוח שלנו היא שליישום ההסכמים הבילטרליים הייתה השפעה על אופן גיוס העובדים הזרים בענפי החקלאות והבנייה. התהליך כולו מתואם עתה באמצעות משרדים ממשלתיים, דמי הגיוס פחתו באופן דרסטי (במקרה של תאילנד) או בוטלו (במקרה של בולגריה). עם זאת, גם לאחר יישום ההסכמים, ניתוח תנאי העבודהוהמגורים של העובדים הזרים בישראל מגלה עדיין הפרות בוטות של זכויות העובדים בענפי הבנייה והחקלאות. הפרות חמורות אלה מרמזות על כך שאכיפת חוקי העבודה רחוקה מלהיות נאותה. יש ליישם לפיכך נהלים לצורך הגנה על זכויות העובדים הזרים."
לקריאת המחקר: גיוס עובדים בענפי החקלאות והבנייה בישראל השפעת הסכמים בילאטרליים
עדכון, ספטמבר 2015 – לקריאת המחקר המעודכן: השפעתם של הסכמים בילטרלים