בתקופה האחרונה נחשפנו לשורת החלטות של המדינה ומשרד האוצר, שבבסיסן התנערות מקבוצות מוחלשות בחברה הישראלית. הנה שתי דוגמאות טריות:
לפני שבוע עברה בכנסת הצעת חוק חשובה, הקובעת כי יש לשלם פיצויי פיטורים לעובדי קבלן גם כאשר מסתיימת ההתקשרות בין קבלן כוח האדם למזמין השירות. משמעות ההחלטה: חילופי מעסיקים נחשבים מעכשיו לפיטורים המזכים בפיצויים, גם כאשר הקבלן מציע לעובד שלו עבודה חלופית במקום אחר. ההחלטה הייתה אמורה להקנות עצמאות תעסוקתית לכ-400 אלף עובדי הקבלן בישראל, להתייצב לימינם ולא לאפשר לקבלנים להכריח אותם לעבור למקום עבודה אחר מבלי לפצות אותם אם יסרבו לעשות זאת. נשמע טוב? בהחלט. אלא שהאוצר התנגד להחלת החוק על כלל עובדי הקבלן, משיקולי עלות, ולכן החוק יחול רק על עובדי ניקיון ושמירה – 130,000 איש ואישה בלבד. שיקולי העלות הללו אינם מובנים לכל מי שמביט על הנתונים, מכיוון שפיצויי הפיטורים נצברים ממילא עבור העובדים וממתינים להם בכיסו של המעסיק. עוד החלטה המדגימה כיצד, באופן עקבי, בולמת המדינה כל ניסיון להיטיב עם עובדי קבלן בישראל.
דוגמה נוספת למגמה הזו נוגעת לבטיחות ענף הבניין – ענף שגבה רק השנה 37 קורבנות בנפש. הנושא הזה עומד להשבית את המשק בימים הקרובים, במסגרת המאבק אליו הצטרפה לאחרונה ההסתדרות, ועל הרקע הזה קשה במיוחד להבין את ההחלטה לגלגל מכל המדרגות הצעה האמורה לשפר את המציאות העגומה הזו: חברי כנסת המחוייבים לנושא ביקשו מהממשלה לקבוע כי חברות עברייניות – אשר צברו רקורד עגום בתחום הבטיחות – לא יוכלו להשתתף במכרזים לביצוע עבודות בנייה עבור המדינה. נשמע הגיוני? לא לכולם. הממשלה דחתה את הדיון בהצעה בארבעה חודשים, באופן תמוה ושרירותי, בטענה כי הוספת ההוראה הזו למכרזים תייקר את עלויות הבנייה, ומכאן גם את עלויות הדיור בפרויקטים למגורים בהם מעורבת המדינה. הנימוק הזה נשלף בכל הזדמנות בה המדינה מנסה להגן על כיסו של בעל האמצעים, תוך הפקרת היבטי בטיחות תעסוקתית ושמירה על העובדים.
בימים בהם ברית המועצות רעבה ללחם, ותורים ארוכים השתרכו בפתחיהן של חנויות ריקות, ידעו האזרחים שיש חנויות עמוסות כל טוב. בחנויות האלו, השמורות עבור מקורבים וחברי מפלגה, אפשר היה למצוא הכל. כמעט. כאשר קוראים את דוחות ה-OECD, המתפרסמים תקופתית ומסגירים את הפערים העצומים בין עשירים לעניים בישראל, אי אפשר שלא להיזכר במנגנונים המאפשרים את הפערים הללו. בהחלטות המכשירות את הגזל, המעדיפות את טובת החזקים, הדוחות את הדיון בעניים ובחלשים עוד ועוד ועוד.
[תמונה: CC-BY-2.5: Naaman_f, Wikimedia]
