עובדת נפאלית שילמה לפני הגעתה לישראל ובתמורה להסדרת רישיון עבודה סכום של 5000$ דמי תיווך תרת למתווך כוח-אדם בנפאל. לצורך תשלום הסכום נטלה העובדת הלוואה בריבית חודשית של 1.25%. לעובדת נמסר כי נציגה של חברת כוח-האדם בישראל ימתין לה בנמל-התעופה ויסיע אותה לבית המעסיקה ששמה נקוב ברישיון ישיבתה.
בהגיעה לנמל התעופה גילתה העובדת, כי איש אינו ממתין לה. העותרת טלפנה לאותו נציג, אך הלה סירב לקשר בינה לבין המעסיקה הנקובה ברישיון ישיבתה. בהמשך אף סירב לסייע ביד העובדת לאתר מעסיק חלופי ולהסדיר את רישיון ישיבתה בישראל. העובדת מעולם לא פגשה במעסיקה הנקובה ברישיון ישיבתה. חודשים אחדים לאחר הגעתה, בטרם הספיקה למצוא מעסיק שיסדיר עבורה רישיון ישיבה, נעצרה עובדת על ידי שוטרי משטרת ההגירה.
בית הדין הורה לשחרר את העובדת ממעצר במספר מגבלות , אחת מהן שעל העובדת להסדיר את ישיבתה בישראל תוך מספר שבועות. העובדת איתרה מעסיק ואולם כשפנתה למשרד הפנים, סרב זה לתת לה אשרת עבודה.
בפניית קו לעובד למשרד הפנים הודגש כי העובדת נפלה קורבן לסחר בבני-אדם למטרת גביית דמי תיווך, שכן מלכתחילה לא התכוונה הלשכה הפרטית לשבצה בעבודה, ואת הפגיעה האנושה שיסב לה גירוש מישראל בטרם היה בידה סיפק לכסות ולו את הוצאות הגעתה.
גירושם מישראל של העובדים קורבנות הסחר למטרת דמי תיווך, מאפשר למתווכים וסוכנויות כוח-אדם מהסוג ש"הסדיר" את הגעתה של העובדת לישראל להוסיף ו"לייבא" עובדים לישראל ללא הגבלה ולהתעשר על גבם, בידיעה מלאה שעובדים אלה ייעצרו ויגורשו מישראל במהרה.
סירוב משרד הפנים להסדיר את מעמדה של העובדת השוהה בישראל פחות מחצי שנה, ואשר נקלעה לסטאטוס 'הלא חוקי' שלא באשמתה, פירושו הזנתו של מעגל הסחר המאפשר את הגעתם לישראל של עובדים המובאים לישראל בידי מתווכים וחברות כוח-אדם שלא לשום צורך זולת גביית סכומי עתק מהם, וללא כוונה אמיתית להעסיקם כאן.
בעקבות עתירת קו לעובד בעניינה של העובדת הוצא צו ביניים האוסר על גירושה.
עת"מ Shanta Shrestha נ' משרד הפנים
מילות מפתח: סחר בבני אדם
