מאת: ראאד אבו יוסף, עמותת "קו לעובד"
בתחילת השבוע הזה ארגנה עמותת "קו לעובד" מפגש עובדים בכפר גי'נסאפוט שליד קלקיליה. מטרת מפגש זה היתה להציג בפני העובדים את חוקי העבודה הישראליים האמורים לחול על הפועלים הפלסטיניים המועסקים בהתנחלויות, בנוסף להעלאת מודעות העובדים בנושאי הבריאות והבטיחות התעסוקתית.
בפגישה השתתפה קבוצה של פועלים צעירים מתחת לגיל 30, העובדים יחדיו במפעל רהיטים באזור התעשייה עמנואל (שם המפעל שמור במשרדי העמותה). הקריטריונים שהביאו לבחירת אותם עובדים ע"י בעל המפעל קרובים לקריטריונים אותם הפעילו הפיאודלים בימים עברו, כאשר בחרו את הפועלים החזקים ביותר.
מפעל זה מייצר את כל סוגי הרהיטים והוקם בשנת 2003 בעמנואל. הוא מחולק לכמה מחלקות: נגריה, מסגריה, מחלקת הצביעה, מחלקת ההרכבה ומחסן. מוצריו משווקים בשוק הישראלי והפלסטיני.
בכל המחלקות בעייתיות בנושא שמירה על בריאות ובטיחות העובדים. לפועלים אין גישה לידע אודות זכויותיהם כעובדים, כדוגמא לכך לא ידעו העובדים על קיומו של חוק שכר המינימום, ולמרות זאת היו מודעים בהחלט לכך ששכרם אינו מספיק בכדי לספק את צרכיהם הבסיסיים. העובדים המשיכו בעבודה מאחר ומשכורת – אפילו נמוכה (7 – 9 ש"ח לכל שעת עבודה) עדיפה על חוסר בכל הכנסה שהיא.
עבודה ללא הגנה או תנאי בטיחות
לפי תיאורי העובדים , המפעל חסר כל אמצעי הגנה מפני תאונות עבודה ומחלות תעסוקתיות, ובמיוחד בנגריה. מצב זה מתבטא בכל הרמות, החל מתכנון המבנה, המחסור באורור והתאורה חלשה. אין במפעל ציוד המגן על המכונות ובמיוחד על משורי העץ. כמו כן אין אבטחה כנגד שריפות ויציאות החירום אינן מתאימות למבנה הבניין ולהמצאותם של חומרים דליקים בכל רחבי הבניין כך שאין כל אפשרות לפנות את הבניין במהירות הדרושה במקרה של שריפה.
בנגריה חסרים כמו כן אמצעי הגנה כון מסיכות מיוחדות להגנה על דרכי הנשימה כנגד נסורת ואבק העצים, משקפיים להגנה על העיניים מפני חדירת גופים זרים העפים עם האבק והנסורת, והגנה לאזניים בפני הרעש הרם.
במחלקות האחרות, כגון מחלקת הצבא וריתוך המתכות חסרים גם כן אמצעי בטיחות. במחלקת הצבע ישנן מכונות חדשות המסיעות בפעולת הצביעה. אך החומרים הנפלטים במשך תהליך הצביעה גורמים לשאיפת חומרים כימיים שונים ביניהם תחמוצת העופרת, דבר העלול לגרום למחלות תעסוקתיות כגון: הרעלת עופרת, שהיא מחלה העלולה לגרום למוות, דלקות בדרכי הנשימה (קנה הנשימה והריאות) ופריחות בעור. במצב כזה חייבים העובדים להשתמש במסיכות בעלות פילטר שניתן להחליפו אחרי מספר מסוים של שעות שימוש, משקפי מגן וחליפות מגן מיוחדות להגנת העור.
במחלקת הריתוך הכניס המעסיק מאורר האמור לאורר את החדר ולהרחיק ממנו את עשן הריתוך, אך לפי הגדרות העובדים אין הם חשים כלל בהשפעתו והמקום מלא תמיד בעשן הגורם לשיעול ולאודם בעיניים.
סכנת החשיפה למחלות מקצועיות מסוכנות
רק שנים מעטות עברו מאז שצעיכים אלו החלו לעבוד במפעל, והדבר מסביר את אי מציאותם של מחלות מקצועיות בקרבם, כי כידוע המחלות מתפתחות אחרי שנים רבות של חשיפה לגורמים להן.
על עמותת קו לעובד לבדוק מי הם העובדים העובדים במפעל מישובים אחרים, בכדי להדריך אותם ולהעלות את מודעותם לסכנות אליהן הם נחשפים. תאונות העבודה במפעל רבות, וגורמיהן ידועים לבעל המפעל, אשר מעולם לא נחשף לכל בדיקה חוקית ולשום מעקב לגבי תנאי העבודה אותן הוא מספק, ומסיבה זו הוא אינו מעוניין לתקן את המחדלים ולסלק את גורמי הסכנה, כולל הבולטים ביותר ביניהם.
פיטורי העובדים הנפגעים ללא פיצויים
פיטורי עובד שנפגע בתאונת עבודה הינה עבירה שהחוק קובע לה עונשים, אך בעל המפעל התרגל לפטר את פועליו הנפגעים, אשר אצבעותיהם נקטעו וזאת במקום להגיש להם טיפול ולשלם להם פיצויים. ת'אבת ועלאא פוטרו מהמפעל אחרי שאצבעותיהם התרסקו באחת המכונות ונאלצו להתרפא במרפאה של הרשות הפלסטינית בגלל חוסר יכולתם לשלם עבור טיפול בבית חולים פרטי.
הצורך של העובדים במודעות וידע אודות הפגיעה בזכויותיהם והכרח השינוי
אחדות העובדים למען שיפור תנאי חייהם היא הבסיס לשינוי לטובה. המשך העלאת המודעות בקרב העובדים הינו הכרח שבלעדיו לא יפתחו העובדים את ידיעתם ולא יפתחו את דרכי המאבק שלהם. יש לשלוח מכתבים לבעל המפעל ולהודיע לו שהמצב ידוע לכל ושעידן העבדות הסתיים. זוהי אחת הדרכים הצנועות בה יכולים העובדים להגן על עצמם המיגנ מסוימת עד שמאבקם ישיג את מטרותיו.
