מאת: חנה זוהר, קו לעובד
בעוד זמן קצר תועלה בכנסת הצעת חוק העברת סמכויות לרשות ההגירה, בתוכה הוכנס, ביוזמת משרד התמ"ת, סעיף המבקש למסד את תפקידו של הממונה על זכויות עובדים זרים. בתיאור התפקיד מצוין שהממונה יפעל לשם קידום ההכרה בזכויות העובדים הזרים כלפי המעבידים, מעסיקים בפועל ולשכות פרטיות. כמו כן, יפעל לקידום תודעה ציבורית בתחום פעילותו באמצעות חינוך, הדרכה והסברה.
עד כאן טוב ויפה. אלא ש…"סמכויות הממונה על זכויות העובדים הזרים לא יופעלו בעניין מעסיקים סיעודיים המעסיקים עובדים זרים שלא במסגרת עיסוקם, מלבד במקרים בהם קיים חשש להטרדה מינית, לסחר בבני אדם כהגדרתו בסעיף 377א (א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן- חוק העונשין), להחזקה בתנאי עבדות, כהגדרתה בסעיף 375א לחוק העונשין, או לעבודת כפייה, כהגדרתה בסעיף 378 לחוק העונשין."
לקרוא ולא להאמין. מהגרות העבודה המוזמנות על ידי הממשלה לטפל בקשישים ובנכים לא תוכלנה להתלונן ולצפות לסיוע ממחלקת האכיפה במקרים של הפרת זכויותיהן כעובדות. יש לציין, כי 70% מקרב מהגרי העבודה הם עובדים ועובדות סיעוד. בעצם מה הפליאה? הרי רק לפני מספר חודשים קבע פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובדות המטפלות בקשישים בביתם. אז מדוע לא להחריג את ההגנה והאכיפה על חוקי העבודה האחרים? ההחרגה ההיא וההחרגה הזו הן חוליות בשרשרת של פעולות המחזקות את דפוסי הכפייה בעבודתן של המטפלות הזרות בסיעוד.
למעשה, גם היום לא ממש אוכפים את חוקי העבודה על מעסיקים בסיעוד. לפני שלוש שנים הוגשה עתירה לבג"ץ, בשם האגודה לזכויות האזרח, בדרישה ממשרד התמ"ת להעמיק את פעילות ההרתעה של מעסיקים ולבטל היתר העסקה למעסיק שנמצא כי פגע בעובדת זרה. העתירה הוגשה בעקבות ריבוי מקרים של התעללות קשה של מעסיקים ובני משפחותיהם בעובדות. מעושק ועד לכליאה ואונס. משרד התמ"ת התחייב ליצור מנגנון לשלילת היתרים ממעסיקים עבריינים והעתירה הוסרה.
שלילת היתרים התבררה כאפקטיבית ומספר המקרים הקשים שהגיעו לידיעתנו ירד. בשנה האחרונה העברנו תלונות קשות כנגד מעסיקים שבאופן סדרתי הלינו שכר, או כנגד מעסיקים ובני משפחותיהם שפגעו מינית בעובדות (בדו"ח האחרון של ארגון מסיל"ה דווח כי רק השנה דיווחו להם עובדות מנפאל על 30 מקרי אונס שבגינם הוגשו כתבי אישום). לאחר שנוכחנו כי פניותינו אינן מטופלות, התברר לנו שמשרד התמ"ת החליט להעביר את מנגנון שלילת ההיתרים לוועדה ברשות שופט בדימוס וכי עד שהועדה תתמנה כמעט והופסקה כליל שלילת ההיתרים.
הפסקת שלילת ההיתרים, כמו החרגת עובדות הסיעוד מסמכויות מחלקת האכיפה והחרגתן מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, מהווים אפליה ברורה של מהגרות העבודה בסיעוד, והפקרתן לניצול ועושק. כך למעשה מסבסדת הממשלה את ענף הסיעוד.
