מאת: עו"ד ענת קדרון
אל קו לעובד הגיעה תלונה של מבקש מקלט מאריתריאה, אשר נתקל בסירוב חוזר ונשנה לפתוח חשבון בנק על שמו, כולל מבנק הדואר. הסיבה לסירוב – היעדרם של מסמכים מזהים. מבקש המקלט אוחז ברישיון עבודה, הנושא את תמונתו, אשר הונפק לו ע"י משרד הפנים בישראל, ובו גם מספר דרכונו של המבקש, אשר לא נמצא ברשותו.
כתוצאה מהסירוב, נמנע מן העובד לפדות המחאה "למוטב בלבד" מאת מעסיקו, ובה תשלום שכרו. (בינתיים המעסיק כבר נעלם והתחמק).
בתשובה לפניית "קו לעובד", טען המפקח על הבנקים, כי על הבנקים חלה חובה לזהות את בעלי החשבון עפ"י הנדרש בצו לאיסור הלבנת הון. אכן, עפ"י הצו, נדרש זיהוי עפ"י דרכון או תעודת מסע. עם זאת, המפקח על הבנקים מודע לכך, כי על פי רוב, מבקשי מקלט אינם נושאים, ואינם יכולים לשאת, תעודות מזהות אלו, עקב מצבם. בעבר, בעקבות פניה של הקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת ת"א, כבר הוציא המפקח על הבנקים הוראות מקלות ולפיהן, מבקשי מקלט מסודן בלבד, יוכלו להזדהות באמצעות תעודת נציב האו"ם לפליטים בלבד, ואילו מבקשי מקלט אחרים יצטרכו להציג גם תעודה מנציב האו"ם, וגם רישיון עבודה ממשרד הפנים.
אולם, נציב האו"ם מתמהמה בהוצאת תעודות אלו. בנוסף, מדינת ישראל החליטה להעניק לקבוצות מסוימות של מבקשי מקלט, לרבות קבוצה של מבקשי מקלט מאריתריאה, הגנה זמנית ללא צורך בהכרה בהיותם פליטים ע"י נציב האו"ם לפליטים. במקרים אלו, כמובן שאין בידי המבקשים תעודה מנציב האו"ם.
הרשויות יצרו מצב אבסורדי, בו גוף המפוקח ע"י המדינה (הבנקים) אינו מוכן להכיר באותנטיות של תעודות שמנפיקה המדינה עצמה (משרד הפנים). ביד אחת נותנת מדינת ישראל רישיונות עבודה למבקשי מקלט – וביד השנייה מונעת מהם לקבל שכר עבור עבודתם, בדרך המקובלת היום: המחאה או הפקדה לחשבון בנק. מן הסתם, חוסר היכולת לפתוח חשבון בנק מקשה על מבקשי המקלט גם בתחומים אחרים: תשלום שכר דירה, למשל, תשלומי חשבונות, ואף חושף אותם באופן מוגבר לשוד וגניבה, עקב האילוץ לשאת את כל כספם במזומן בלבד.
קו לעובד הנחה את מבקשי המקלט, לעמוד על זכותם לקבל את שכרם במזומן. אולם, ברור כי אין בכך פתרון לבעיה, וכי על הרשויות למהר ולהבטיח את האפשרות של מבקשי מקלט לפתוח חשבון בנק באופן חוקי וללא הערמת קשיים נוספים.
