לכבוד האחד במאי, מבקשת עמותת "קו לעובד" למפות את הסוגיות המטרידות את העובדים בישראל, ולהציג תמונת מצב עדכנית ככל האפשר על שוק העבודה הישראלי וכשליו המשתקפים באותן פניות. העמותה משיקה דו"ח המנתח וממחיש את פניות העובדים שזרמו לקו החם ולתיבת המייל שמפעילה העמותה, ברבעון הראשון של שנת 2015. כאלף הפניות שנבדקו הגיעו לעמותת "קו לעובד" מעובדים ישראלים מכל רחבי הארץ, מטווח רחב של גילאים והמועסקים בענפים ועיסוקים שונים ומגוונים.
התחושה העולה מניתוח הפניות הינה קשה: נראה שעובדים בישראל כיום מתקשים לחוש יציבות וביטחון בפרנסתם, נאבקים להחזיק ברצף העסקה, ונעדרים מחויבות של המעסיק כלפיהם.
עו"ד מיכל תג'ר, קו לעובד: "התמונה העיקרית העולה מניתוח מאות הפניות שהגיעו לעמותה בחודשים האחרונים היא של תחושה עמוקה של חוסר יציבות במקום העבודה. מתכונות העבודה ה"שעתיות", הן הבסיס הרחב ביותר לאי היציבות הזו, ומרבית העובדים שפנו אלינו היו עובדים בשכר ששולם לפי שעה. כאשר הבסיס אינו יציב, תשתית הקשר בין מעביד לעובד מיוסדת על היעדר מחויבות. הדרך היחידה לפעול לשינוי, היא להפוך את בסיסי העסקה ליציבים יותר: שכר שעתי משתנה אינו יכול להחזיק את שוק העבודה השניוני ומחצית משוק העבודה בישראל. העסקה עקיפה אינה יכולה להיות דרך המלך במגזר הציבורי, כאשר ענפים שלמים מושתתים עליה. לקראת האחד במאי, אנו קוראים לחזק ולייצב את הבסיס הרעוע של יחסי העבודה בישראל."
עיקרי הדו"ח:
· בראש הענפים שמהם פנו אל עמותת "קו לעובד" עובדים ברבעון הראשון לשנת 2015 ניצב ענף השמירה והאבטחה (72 פניות), לאחריו ענף המכירות (70 פניות), ענף הטיפול והסיעוד (58 פניות), ענף החינוך (54 פניות), וענף הניקיון (29 פניות). באשר לענף השמירה והאבטחה – שורה של הפרות מבניות ושיטתיות נהוגה בענף זה, והעובדים מצביעים עליהן שוב ושוב. סוגיית הקנסות והניכויים משכר העובדים מוסיפה להעסיק עובדי קבלן רבים בענף, ואף שנאסרה בפסיקה ובצו ההרחבה החדש, מהפניות לעמותה עולה כי היא מוסיפה להתקיים במלוא העוז.
· בענף המכירות, יותר מבכל ענף אחר, היו התלונות מקוממות, ותיארו עבודה בתת-תנאים. עובדים סיפרו על עבודה בלי תאי שירותים, בלי הפסקות, יחס משפיל וגרוע, השעיות ללא שכר ומבלי הצדקה, דרישות לא סבירות, ניכויים שרירותיים ואף איומים ואפליה מצד המעסיקים.
· ניכרת מגמה של התרופפות מחויבות וקשר בין המעסיק לעובדות בתחום החינוך, שמתבטאת בעיקר בצורת ההעסקה – רבות מהפונות הועסקו דרך קבלן, באמצעות עמותה, ואף כאלה שפנו בעקבות דרישה להעבירן למשרת מורה – "פרילנסר", תוך פיחות משמעותי במעמדן וזכויותיהן. גם מי שהועסקו כשכירות ידעו פגיעות רבות ברצף ההעסקה, במחויבות המעסיקים לשכרן, ליציבות בעבודתן ובהיקפי המשרה, וניכר החופש שנטלו לעצמם מעסיקים לדלג עם עובדותיהם, בין היקפי משרה שונים – לפי צורכיהם.
· סוגיית הפיטורים ניצבת בראש הנושאים המטרידים עובדים, וכמעט 40% מהפונים עסקו בנושא זה. פניות רבות הראו כי שימוע כחוק עודנו מחזה נדיר, בעיקר בשוק העבודה השניוני. עוד עלה כי פיטורים שרירותיים, בלא נימוק ובלא כל אחריות של מעסיק כלפי עובדיו, עודם מתרחשים גם ביחס לעובדים המועסקים שנים ארוכות במקום העבודה. החלפת קבלנים או מפעילים מהווה גורם פיטורים משמעותי בשוק העבודה הקיים, תופעה המונעת מעובדים לצבור וותק לשם תחושת ביטחון והיכרות הדדית במקום העבודה.
· כמעט 25% מהפניות במייל נסובו על הלנת שכר או אי תשלום שכר. עובדים משכבות העסקה חלשות ובינוניות דיווחו על אי תשלום שכר כלל והפחתת שכר בשל ניכויים שונים, על עיכובים בתשלום השכר משך חודשים, על נוהג קבוע לשלם שכר בסוף החודש ועוד.
· באופן טבעי, עלו כמה נושאים חדשים ברבעון הראשון של 2015, הנובעים ממערכת הבחירות, אשר הניבה כשלעצמה היא כמה הפרות-חוק ופניות שונות. אלה נגעו לעובדים ועובדות שהועסקו במסגרת הבחירות ולא זכו לקבל שכרם, וכן למספר רב של עובדים, בעיקר עובדי שעות, שלא זכו לקבל שכרם למרות עבודה שבוטלה ביום הבחירות.
· העלאת שכר המינימום, באפריל 2015, הביאה מעסיקים שביקשו להימנע מתחולתה עליהם ומעלייה בהוצאותיהם בגינה להתכונן מבעוד מועד. הפניות מעידות כי לשם כך השתמשו מעסיקים בשלל קונסטרוקציות מסובכות, בתוכן תוספות שונות לשכר, פרמיות, עמלות, כוננויות ועוד. מצער לגלות כי גם בנקודה זו הנפגעים העיקריים הם אלה דווקא העובדים ששכרם אינו יציב.
· רבות מהפניות מעלות תחושת חוסר יציבות וחוסר רצף בעבודה בקרב הפונים, לצד אי מחויבות של מעסיקים כלפי השכר של עובדיהם, לעתים גם אחרי שנות עבודה ממושכות. כך למשל, הנוהג להוצאת עובדים לחופשה כפויה בלא תשלום, דרישה למשמרות "סטנד – ביי" ללא תשלום, הורדת מכסת השעות השבועית או מספר המשמרות השבועיות של העובד, או הפחתת מספר השעות באותה משמרת – ללא שום התראה מוקדמת.
