מאת: סלווא עלינאת
• מעסיקים ישראלים מפקירים עובדים פלסטינים פצועים בשטח, לא דואגים להם לטיפול הרפואי המיידי הנדרש, ואף מכחישים את העסקתם.
עמותת "קו לעובד" הוציאה ביום 22.9.09 נייר עמדה העוסק באופן התייחסותם של מעסיקים ישראלים לעובדים פלסטינים אשר נפצעו במהלך עבודתם ובעקבותיה. הנייר מציג תמונה מדאיגה בה ישנם מעסיקים המונעים, לא פעם, קבלת טיפול רפואי מיידי למועסקים הפלסטינים, בעיקר בתחום החקלאות. בנוסף, מתאר הדו"ח מגמה מתמשכת של התעלמות המוסד לביטוח הלאומי מהמכשולים הביורוקרטים המקשים על העובדים הפלסטינים המועסקים בשטחים.
מפניות שהתקבלו ב"קו לעובד" מעובדים פלסטינים שנפצעו בעבודתם, בעיקר בענף החקלאות בהתנחלויות, לגבי אופן התייחסות המעסיקים הישראלים כלפיהם עולה כי עובדים פלסטינים המועסקים בתחומי מדינת ישראל ובשטחים אשר נפצעים במהלך עבודתם, נאלצים להתפנות לקבלת טיפול רפואי באופן עצמאי, ואף לממנו. עובדים לא מקבלים כל סיוע ממעסיקיהם אשר מעדיפים להתנער מהאחריות המוטלת עליהם על פי חוק.
מן העדויות עולה, כי ברוב המקרים של פציעה במקום העבודה, נאלצים העובדים להגיע בכוחות עצמם ממקום העבודה לקבלת טיפול רפואי, גם אם נדרש טיפול מיידי בפציעה הנחשבת חמורה. העובדים נעזרים בעיקר במוניות ובקרובי משפחתם הממתינים להם במחסומים על מנת להחישם לבית החולים הקרוב. לעיתים המעסיקים הם אלו המסיעים את העובדים למחסום, אך כל זאת נעשה ללא דיווח למד"א, כאשר מטרתם העיקרית היא להוציא אותם אל מחוץ לשטח העבודה ובכך להתנער מאחריות. במקרים אחרים, התרחישים חיוביים מעט יותר ומוזעק אמבולנס של מד"א. אך האמבולנס מסיע את העובדים הפלסטינים למחסום הקרוב בלבד ומשם הם ממשיכים באמבולנס של הסהר האדום, שמפנה אותם לבתי החולים ברשות הפלסטינית או בירושלים המזרחית.
האשפוז בבתי חולים בשטחים מונע מהעובדים לממש את הזכויות המוקנות להם בחוק בעקבות תקנות הביטוח הלאומי משנת 2005 המחייבות טיפול ראשוני בישראל. כך נמנעת מהעובדים האפשרות למצות את זכויותיהם לכיסוי האשפוז, מעקב רפואי למשך שנה בתוך ישראל, תשלום עבור ימי היעדרות מהעבודה עד ל-90 יום ותשלום עבור אחוזי נכות הנקבעים על ידי ועדה רפואית של הביטוח הלאומי.
העובדים המתחילים את הטיפול הרפואי הראשוני בבית חולים פלסטיני נאלצים להמשיך ולשלם עבור הטיפול מאחר ולבתי החולים ברשות אין הסדר עם הביטוח הלאומי הישראלי לכיסוי הטיפול בנפגעי עבודה בהתנחלויות. בנוסף, גם אם זכאים העובדים לקבל החזרים, לרוב המעסיקים לא מוכנים לחתום על מסמכים אשר יאפשרו לעובדים לקבל את דמי הפגיעה מן הביטוח הלאומי. לעובדים לא נותרת ברירה אלא לוותר על דרישתם להחזרים מתוך חשש לאבד את מקור פרנסתם.
עמותת קו לעובד פנתה מספר פעמים בבקשה לתגובת הביטוח הלאומי אך נותרה ללא מענה. בפנייתה למד"א, הופנתה למתאמת הבריאות במנהל האזרחי שטרם ענתה לפנייה.
סלוא עאלינת, הממונה על העובדים הפלסטינים בעמותת קו לעובד: "זכויות המועסקים הפלסטינים, כמו זכויותיהם של כל העובדים הזרים, צריכות להיות זהות לזכויותיהם של מועסקים יהודים ובמיוחד כשמדובר בזכויות אדם בסיסיות כמו הזכות לטיפול רפואי. יש להבטיח שהעובדים שנפצעו בעבודה יקבלו טיפול רפואי ראשוני במרפאה או בבית חולים בישראל. על המעסיקים לקחת אחריות על מועסקיהם, כפי שנדרש על פי חוק. כמו כן, אמבולנס של מד"א אמור להסיע את העובדים לישראל ולא להעבירם במחסום לאמבולנס פלסטיני שייקח אותם לטיפול בשטחי הרשות הפלסטינית. אם הפגיעה קשה והטיפול הרפואי נמשך מעבר ל-90 יום, על העובד לבקש זימון לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי שתקבע לו אחוזי נכות, זמנית או לצמיתות, ותשלום בהתאם.
פינוים של העובדים דרך מד"א לישראל יחסוך מהם כאב וסחבת של חודשים מול המוסד לביטוח הלאומי."
לפרטים נוספים: אביחי בן-חיים 0544226740 avihay@benor.co.il
