מאת: איריס בר, מנהלת סניף חיפה
שלושה סיפורים על העסקה עיריית חיפה וחברות הבת שלה (כגון אתו"ס) – מוסדות המנוהלים ע"י אנשים הנבחרים על ידינו, תושבי העיר, כל חמש שנים, וממומנים במידה רבה מכספי המיסים העירוניים אותם אנו משלמים…
באוקטובר 2009 הגיעה למשרדנו י.א. שעבדה יותר משנתיים במשרה בהיקף של 40% כמדריכה בפינת הליטופים בגן החיות, כשרוב שעות עבודתה חלו בימי שבת וחג. חברת אתו"ס החליטה כי בעבור כל השעות האלה אין צורך לשלם זכויות סוציאליות כגון, דמי הבראה, חופשה או פנסיה או להחשיב שעות אלו כשעות לצורך חישוב הבסיס לפיצויי פיטורים – בניגוד מוחלט להוראות החוק. כמו כן, בתקופה שעד ינואר 2009 שולם לעובדת עבור עבודתה בשעות שבת תוספת של 125% למרות שהחוק מחייב גמול שעות שבת בשיעור 150%.
בעקבות התכתבות שנמשכה כ-3 חדשים נערך חישוב מתוקן של זכויותיה הסוציאליות של העובדת ושולם לה סכום של 9,145.00 ₪.
לקראת סוף שנת 2010 הגיעה א.כ., שהועסקה 27 שנה כאחראית על הקייטנות לגיל הרך בעיריית חיפה, כשהיא מועסקת מתחילת יוני ועד לאמצע אוגוסט, בין 61 ל-70 ימי עבודה בכל שנה.
כשסיימה את עבודתה לא קיבלה פיצויי פיטורים כלל. העירייה טענה כי בכדי שעובד עונתי יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עליו לעבוד 3 חדשים מלאים. העובדת הגיעה להתייעץ, ולנו נראה היה כי מאחר ובחוק מוגדרת זכאותו של העובד העונתי כ-"3 חדשים לפחות 60 יום" עבודה של מעל 60 יום הפרושה על פני 3 חדשים מספקת לצורך הזכאות, גם אם לא היה יום העבודה הראשון בראשון ליולי בשנה והיום האחרון ה-31 לאוגוסט באותה שנה.
לפיכך החלטנו לנסות לתבוע פיצויים מעיריית חיפה. אחת המתנדבות בסניף ערכה לעובדת את החישוב. סייענו לה למלא טופס תביעה לבית הדין לעבודה. העובדת הכינה תיק מלא בכל התלושים, וכל ההתכתבות הרלוונטית עם מנהלי המחלקות, אישורי דיווח מהביטוח הלאומי, וכל זה על פני כל תקופת העסקתה הארוכה.
בדיון בבית הדין, העירייה הסכימה לשלם פיצויים בסך 35,000 ₪.
תופעה נוספת וקשה היא העובדה שאת עירנו מנקים עובדי ניקיון המועסקים דרך חברות קבלן ולא זוכים בתנאים המגיעים להם לפי חוק.
בשנה האחרונה פנו אלינו 3 עובדי ניקיון שהועסקו במחלקת החינוך של העירייה דרך חברת כח-אדם בשם לבנת א.א.א. ניקיון בע"מ, אשר הפרה באופן חמור את זכויותיהם, כולל אי תשלום שכר, אך כנראה נתנה הצעה זולה ומשתלמת לעירייה. החברה נמצאת כרגע בתהליכי כינוס – הם טוענים כי אין באפשרותם לשלם לעובדים מכיוון שנגמר להם הכסף והעובדים נותרו ללא כספם. העובדים מחכים לחודש מרץ, מתוך תקווה שבדיון בעניין יוחלט שהחברה אכן פושטת רגל כך שיוכלו לתבוע את שכרם ופיצויי הפיטורים המגיעים להם מהביטוח הלאומי.
סיפורים אלו מאירים על תופעה של העסקה לא הוגנת בעיריית חיפה עצמה וחברות הבת שלה. אני מצפה כי העירייה תהיה מחויבת לזכויות העובדים הפועלים בתחומה ותיקח אחריות גם על מקרים בהם ההעסקה נעשתה דרך עובדי קבלן.
