אז:
מי יקים את הרשות הלאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית, כדי למנוע את המשך הפגיעה בעובדים?
כבר לפני למעלה מעשור "ועדת אדם" קבעה שצריך "יד מכוונת" שתנחה בהתוויית מדיניות בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית לגופים השונים, תאחד את האינטרסים בין הרשויות השונות בתחום, ותאגם משאבים באופן שיאפשר עבודה איכותית ומניעתית. להרחבה ניתן לקרוא את הדו"ח שלנו בנושא.
דרישתנו: הקצאת תקציב להקמת רשות לאומית ייעודית לבטיחות וגיהות וביטול החלוקה בין הרגולציה והאכיפה שקיימות במינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, ובין הגהות, המניעה וההדרכה שקיימות במוסד לבטיחות וגיהות.
הגורם האחראי: הממשלה.
מי יבטל את האפליה בין עובדים שעתיים לעובדים במתכונת חודשית?
החקיקה הקיימת היום ומאפשרת העסקת עובדים במתכונת שעתית גורמת לפערים לא מוצדקים בינם ובין מי שמועסקים בשכר חודשי קבוע. להרחבה ניתן לקרוא את נייר העמדה בנושא.
דרישתנו: תיקון חקיקה שיצמצם את האפשרות להעסיק בשכר שעתי, על מנת להפחית פגיעה בעובדים החלשים ביותר, שהם רוב מכריע בקרב העובדים במתכונת שעתית, ותיקון דיני המגן לביטול האפליה נגד עובדים שעתיים ביחס לנושאים כמו דמי חגים, הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים.
הגורם האחראי: זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה.
מי ימנע כבילה למעסיקים, עבדות וסחר בבני אדם?
ככל שמדינת ישראל בוחרת להסתמך על מהגרי עבודה בענפים שונים, הרי שיש למגר תופעות כמו גביית דמי תיווך בלתי חוקיים וכבילתם של עובדים למעסיקים תוך פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות, והלכה למעשה במקרי קצה אף לסחר בבני אדם. להרחבה ניתן לקרוא את הדו"ח שלנו בנושא.
דרישתנו: קיום החלטות הממשלה השונות המתחייבות לחתימה על הסכמים בילטרליים לגיוס מהגרי עבודה בענפים כמו סיעוד וחקלאות, לרבות חתימה על הסכמים בילטרליים עם מדינות שמהן מגויסים עובדים כבר היום, ביטול סעיף שגורם למעשה לכבילת עובדים ללשכות פרטיות בסיעוד, וביטול מסלולים עוקפי הסכמים בילטרליים במקביל להגברת האכיפה נגד מעסיקי עובדים זרים.
הגורם האחראי: משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה ומינהל ההסדרה והאכיפה.
מי יישם את הרפורמה בהעסקת עובדים פלסטינים ויעלים את תופעת דמי התיווך לעובדים פלסטינים?
בדצמבר 2020 המדינה החלה ביישום רפורמה בשיטת העסקת עובדים פלסטינים בענף הבנייה, שנועדה גם למגר את תופעת הסחר בהיתרי עבודה, אך על פי סקר ארגון 'קו לעובד' שנערך בקיץ 2022, כ-50% מהעובדים הפלסטינים בענף עדיין משלמים דמי תיווך, מתוכם כ-80% משלמים סכום שנע בין 2,000-3,000 ₪ לחודש. להרחבה ניתן לקרוא את הדו"ח שלנו בנושא.
דרישתנו: הנגשת מידע על מעסיקים לעובדים, בין היתר על ידי שיפור אפליקציית אל-מונסק, וקיום יריד תעסוקה לחיבור בין מעסיקים ועובדים ישירות כדי שעובדים לא ייאלצו לשלם סכומים מופרזים עבור האפשרות להחליף מעסיק.
הגורם האחראי: רשות האוכלוסין וההגירה והמינהל האזרחי.
מי יקבע חובת הפרשה לפיקדון בענף החקלאות, כדי להבטיח את זכויות העובדים?
החלטת ממשלה 213 קבעה שיש להתקין תקנות לחובת תשלום פיקדון על מעסיקי מהגרי עבודה בענף החקלאות, אך לאחרונה התפרסם שחקלאים דורשים לקשור זאת בהעלאת ניכויים מותרים משכרם של מהגרי העבודה בענף החקלאות עבור מגורים והוצאות נלוות. להרחבה ניתן לקרוא את נייר העמדה בנושא.
דרישתנו: התקנת תקנות המחייבות את תשלום הזכויות הסוציאליות של מהגרי העבודה בענף החקלאות במסגרת פיקדון, בהתאם למדיניותה המוצהרת של המדינה, ואי קשירה בניכויים המותרים משכר העובדים.
הגורם האחראי: זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה.
מי יבטל את נוהל ההגבלה הגיאוגרפית על עבודת פליטים ומבקשי מקלט?
נוהל הטיפול ב"קביעת תנאים לעניין תיחום גיאוגרפי ועיסוק ברישיונותיהם של מבקשי מקלט ומסתננים" שעתיד להיכנס לתוקף בקרוב, צפוי לפגוע באופן קשה באוכלוסייה מוחלשת שחיה בישראל כדין ועתיד לחול דווקא על מי שכבר יצרו זיקות משמעותיות משך העשור האחרון, ויפגע גם בעמיתיהם לעבודה ומעסיקיהם. להרחבה ניתן לקרוא את מכתבנו בנושא.
דרישתנו: ביטול הנוהל והמדיניות שמכוחה הוצא.
הגורם האחראי: משרד הפנים.
מי ינגיש מידע על זכויותיהם לעובדי סיעוד בהעסקה מקבילה?
כיום עובדי סיעוד רבים מועסקים בהעסקה מקבילה על ידי המטופלים הסיעודיים וחברות סיעוד, אשר מקבלות מן הביטוח הלאומי תקציב של שעות סיעוד בשבוע לפי מצבו הרפואי והכלכלי של המטופל. נכון להיום, חברות הסיעוד לא מיידעות את העובד או המטופל באחוז המשרה (השעות) המשולם על ידן, מה שמייצר שיטת תשלום לא שקופה ומעוותת, שמקפחת את העובדים.
דרישתנו: אימוץ הוראה מפורשת שתחייב את חברות הסיעוד להנגיש לעובד ולמטופל מידע על אחוזי המשרה שמתוקצבים על ידי הביטוח הלאומי, כדי שעובדים יוכלו ביתר קלות לחשב את זכויותיהם ומעסיקים יידעו מראש את חובותיהם.
הגורם האחראי: הביטוח הלאומי.
מי יאשרר את אמנה 189 כדי להגן על זכויותיהם של עובדי משק בית?
עובדי משק בית רבים מועסקים באופן בלתי פורמלי ולא מקבלים את הזכויות המגיעות להם. אמנה 189 של ארגון העבודה הבינלאומי קבעה שעל מדינות לעגן את זכויותיהם של עובדי משק בית, להגן מפני פגיעה ולנקוט אמצעים להבטחת תנאי העסקה ראויים.
דרישתנו: אימוץ אמנה 189 בחקיקה ראשית, שתכלול גם הסכם עבודה סטנדרטי שמיידע את העובדים במידע בסיסי (כמו פרטי המעסיק, הגדרת תפקיד, חובות בטיחות ובריאות תעסוקתית, תקופת העסקה, זכויות סוציאליות, וכיוצ"ב), וקיום תהליך שיתוף ציבור על מנת לאפשר לעובדי משק בית ונציגיהם להשמיע את קולם בהליך ההסדרה.
הגורם האחראי: זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה.
