מאת: קו לעובד
קו לעובד עתר בשמו של עומר קומאר, פלסטיני שרישיון עבודתו בישראל והכרטיס המגנטי שהונפק לו, נשללו מחמת "מניעה ביטחונית." בעתירה ביקש קו לעובד שאישורים אלה יושבו לעותר, ולחילופין, שהמפקד הצבאי ידאג לכלכלתו של העותר ולכלכלת התלויים בו – באמצעות גמלאות כספיות או באמצעים אחרים – כאמור באמנת ג'נבה הרביעית.
בעתירה נטען בין היתר:
במשך מרבית חייו הבוגרים (למן 1970), עבד העותר בישראל כטייח עבור חברות בנייה ישראליות שונות. בין היתר בערים כפר-סבא, רעננה, תל-אביב, רמת-השרון, כפר חב"ד ופתח-תקווה. בשנים האחרונות שבהן הותרה כניסתו לישראל, הועסק העותר בידי קבלן המבקש להוסיף להעסיקו.
העותר החזיק בכרטיס מגנטי וברישיון עבודה בישראל עד לשנת 2002. בשנת 2002 סורבה בקשתו של העותר לחידוש הכרטיס המגנטי, וזאת מחמת מניעה ביטחונית. טיבה של המניעה הביטחונית האמורה לא הוסבר מעולם לעותר, חרף שאלותיו; אף התשתית העובדתית, שעל יסודה התקבלה ההחלטה למנוע את כניסתו לישראל לא הוצגה בפני העותר, וממילא לא ניתן לו לטעון את טענותיו עובר לקבלתה. לאחר פנייה בעניינו קיבל העותר כרטיס מגנטי לתקופה נוספת של שנה, אך מאז אוגוסט 2004 אין העותר רשאי עוד להיכנס לישראל.
ההחלטה שלא להתיר את כניסתו של העותר לישראל לצורך עבודה גדעה באחת את מקור פרנסתו. פגיעה זו מצטרפת לפגיעה הקשה שספג לאחרונה כאשר מרבית אדמותיו החקלאיות הופקעו לצורך בניית גדר ההפרדה, ואילו הגישה לאדמות אחרות הוגבלה באורח קיצוני.
מצבו החומרי של העותר – תוצאתן הישירה והברורה של "שיטות הפיקוח" בהן נקט המשיב ביחס אליו – קשה ביותר והוא נתון במצב של "עוני הישרדותי" (Subsistence Poverty), המהווה פגיעה גסה וקשה בזכותו של כל אדם לקיום במידה המאפשרת שמירה על כבוד האדם.
קו לעובד טען כי כאשר המפקד הצבאי בגדה המערבית, מונע מהעותר גישה לתעסוקה בשכר ותנאים הוגנים, ונוקט ב"שיטות פיקוח" המונעים ממנו רמת חיים סבירה, עליו לדאוג לכלכלת העותר, ואינו רשאי להפקיר את העותר לגורלו. דרישה זו מתיישבת עם סעיף 39 לאמנת ג'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה המורה:
" נהג בעל סכסוך כלפי מוגן בשיטות פיקוח הנוטלות ממנו את האפשרות לכלכל את עצמו, ובפרט, אם מנעו אדם כזה, מטעמי ביטחון, מלמצוא עבודה בשכר בתנאים הוגנים, ידאג אותו בעל הסכסוך לכלכלתו ולכלכלת התלויים בו".
בג"ץ 3296/07 עומר קזמאר נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית
