מאת: סלוא עלינאת, ערפאת עמרו ומחמוד עאמר
נפילתם של פועלי בניין, שרובם פלסטיניים, מהפיגומים, הפכה לתופעה נפוצה. חלק מאתרי החדשות הישראליים המדווחים על תאונות אלה אינם טורחים אפילו להזכיר את שמות הפועלים וזאת למרות שפציעותיהם קשות ולפעמים מדובר במקרי מוות. מרבית המעסיקים הישראליים מזלזלים בבטיחות עובדיהם, ובמיוחד במקרים בהם העובדים מועסקים באמצעות קבלן. למעשה אין קשר ישיר בין הפועל המבצע את המלאכה, ועלול להיפצע ולמות, לבין המעסיק. המעסיק, אינו דואג כלל למצבו של העובד כל עוד עשרות ואף מאות עובדים מוכנים לבצע את אותה העבודה ובשכר נמוך.
המנוח קאהר אבו הניה – נפל מגובה 3 מ'.
המנוח עבד בשיפוץ וילה בפתח תקוה, היה ברשותו אישור עבודה. מאהר שואהנה, אשר היה נוכח בעת המקרה והעיד בעניין בפני המשטרה בפתח תקוה אומר בעדותו:
"זה היה יומי הראשון בעבודה, לא הכרתי את קאהר לפני כן. עבדנו בוילה בפתח תקוה. קאהר היה בחור חזק ומכיר את העבודה. לא נתנו לנו כל אמצעי בטיחות. גמרנו את העבודה בחלקים הגבוהים, ונשארו המקומות הנמוכים, כלומר בערך פחות מ-3 מטר. פתאום קאהר נפל. נכנסתי להלם, צרחתי בקול רם, קראתי לקאהר ומיהרתי אליו, ראיתי אותו שוכב על בטנו, פניו על האדמה. נשימתו הלכה ונחלשה, קראתי לשכנים וביקשתי שיזמינו אמבולנס, רצתי מקאהר אל הרכוב, התקשרתי למשפחתו והודעתי להם מה קרה, אחרי זמן שאינני יכול להעריך – זמן בו כל שנייה נראתה לי כאילו היא שנה – הגיע האמבולנס".
שואהנה הוסיף כי המעסיק אשר הביא אותו ואת קאהר ממחסום קלקיליה בבוקר אותו היום, ביקש ממנו לא לספר את פרטי התאונה. כמו כן הוסיף "הייתי מבוהל ועייף, לא נמצאתי בכזה מצב לפני כן בחיי."
קרובי המנוח פנו לנציג עמותת "קו לעובד" בקלקיליה אשר יעצו להם לפנות למשטרה ולהסכים לניתוח שלאחר המוות, וזאת בכדי לדעת את סיבות הפטירה. בני המשפחה עוקבים אחרי החקירה באמצעות עו"ד המייצג אותם.
המנוח קאסם קבהא – נפל מקומה 28
פועל נוסף אשר חזר לביתו כשהוא בתכריכים הוא קאסם מוסטפא קאסם קבהא, רווק בן 24 בן למשפחה בת 10 נפשות מהכפר טורה אלע'רביה שבאזור ג'נין.
קאסם למד סיעוד אך לא מצא עבודה במקצועו, ופנה לעבוד בישראל, אך מאחר ולא היה ברשותו רישיון עבודה נאלץ להסתנן ולישון במקום עבודתו, ולחזור לביתו פעם בחודש. קאסם עבד כפועל בניין בנתניה במשך 4 חודשים, ביחד עם עוד 20 פועלים פלסטיניים אשר הועסקו כתפסנים, טייחים, וחשמלאים באמצעות קבלן פלסטיני מתוך הקו הירוק.
קאסם הרוויח 200 ₪ ל-12 שעות עבודה, מהשעה 6:30 בבוקר ועד ל-7 בערב. חשבון פשוט מראה לנו כי הוא לא קיבל את שכר המינימום העומד על 20.70 ₪ לשעת עבודה, וכמובן שלא קיבל תשלום עבור שעות נוספות, למרות שעבד כל יום שעות כאלו. בתנאים דומים לאלו מועסקים כל
הפועלים מהגדה המערבית.
אמצעי הבטיחות היחידים שסופקו לו היו נעלי עבודה וקסדה, ולא היה כל פיקוח על תנאיהם של הפועלים. מערכת היחסים בין הפועלים לקבלן הייתה של קח ותן – הם היו מוסרים עבודה ומקבלים שכר במזומן, ללא תלוש שכר או כרטיסי שעות.
עמיתו של קאסם, אשר היה עד לתאונה סיפר "התאונה קרתה ביום ה' 7.5.2009 בשעה 19:00, כאשר קאסם עבד בקומה ה-28 של מלון תיירותי בן 30 קומות. קאסם עבד בחדר כביסה קטן ללא אמצעי בטיחות מספיקים. הוא נפל באופן פתאומי מהקומה ה-28 לקומה ה-14, ראשו פגע בבטון והוא נפטר במקום" העד המשיך ואמר, בהתרגשות "לא אחזור למקום העבודה הזה, אני לא יכול לשכוח את התאונה שהתרחשה מולי"
אבי הנפטר, מוסטפא, אמר "אמבולנס ישראלי העביר את קאסם לבית חולים בנתניה, אחרי שהמשטרה הישראלית הגיעה למקום. בבית החולים הוכנס למקרר שבחדר המתים עד ליום המחרת. המשטרה פנתה אלי וחקרה אותי בשאלה האם היו לקאסם אויבים, ושאלה האם אני מסכים לניתוח הגופה. סרבתי לאשר את ניתוח גופת בני. הקבלן התקשר אלי והודיע לי כי נושא המוות הועבר לטיפולו של עו"ד אשר יטפל בתיק.
