מאת: סלוא עלינאת, עמותת קו לעובד
מאות מתושבי הכפר עקרבה, הקרוב לנאבלס (שכם), מועסקים בהתנחלויות הישראליות בעמק הירדן, בתנאי עבודה קשים מבחינת גובה השכר ותנאי הבטיחות.
6000 נפשות מונה הכפר, ומלבד יצירת חפצי משכית ומזכרות לתיירים, העבודה בהתנחלויות ובישראל הינה מקור פרנסתם העיקרי. עקרבה מתגאה ברמת הלימודים הגבוהה בכפר, בו בוגרי התיכון המקומי זוכים לציונים גבוהים משל שכניהם מהישובים הקרובים בגדה המערבית. אך הציונים הטובים ורמת ההשכלה הגבוהה אינם מונעים רבים מהתלמידים, שלא זכו להירשם ללימודים גבוהים, לנסות את מזלם בעבודה בהתנחלויות, מתוך תקווה שבדרך זו יבנו לעצמם עתיד של חיים בכבוד.
מצריח המסגד בכפר, הודיעו על קיומה של סדנא לעובדים בה יתוודעו לזכויותיהם. מיד אחרי תפילת אחר הצהריים הגיעו עשרות עובדים אל בניין המועצה המקומית, לשמוע על נושאים שמעולם לא שמעו אודותם, וזאת למרות שרבים מהם עבדו שנים רבות בהתנחלויות החקלאיות. אחד מהנושאים אשר עוררו את זעם העובדים היה תשלום שכר המינימום. כאשר שכר המינימום בישראל לשעה עומד היום על 20.70 ₪, שכרם היומי עבור שמונה שעות עבודה נע בין 50.00 ל- 60.00 ₪. "היכן הפיקוח" הם שאלו , "למה מאפשרים לנצל אותנו ברמה כזו?"
הסדנא עוררה סקרנות וסערה רבה בחדר. כשהנחנו את העובדים לרשום את שעות העבודה שלהם מדי יום, בכדי לתבוע את הפרשי השכר, התעניינו עובדים רבים כיצד יוכלו לקבל את הפרשי השכר עבור שנים קודמות.
העובדים התפלאו לשמוע על הביטוח הלאומי ועל האפשרות להתלונן על תאונות עבודה בהתנחלויות. איך זה שחוקים כאלה קיימים, והם לא שמעו אודותיהם מעולם? איך זה שהמעסיקים זורקים את העובדים הפצועים אל מחוץ להתנחלות ולא מכירים בתאונות העבודה שלהם, בזמן שהחוק, בנוסף למצפון האנושי, מחייב אותם לפחות לשלוח את העובדים למרפאה בישראל לצורך קבלת טיפול רפואי?
הסדנא, שנערכה בשיתוף נציגי עמותת קו לעובד ואיחוד איגוד העובדים ביריחו, עוררה שאלות רבות בקרב העובדים. העובדים התלוננו על השכר הנמוך, אי-מתן תלושי שכר ועל היחס המשפיל של המעסיקים. אחד העובדים, שעבד במשך 15 השנים האחרונות כמנהל עבודה, פוטר יותר מפעם אחת מאחר והוא מקפיד לשמור על כבודו וכבוד העובדים המועסקים עמו, ולא מרשה למעסיקים להשפיל אותם. דבר זה הביא, לטענתו, לחוסר יכולתו להתמיד במקום עבודה אחד, למרות רמתו המקצועית.
נושא נוסף שהעלו העובדים הוא הקלות בה המעסיק מבטל את אישורי העבודה שלהם כשאלו דורשים את זכויותיהם או פונים לבתי הדין הישראליים. העובדים דיברו על חשיבות הפעילות למען ביטול הקשר בין אישור העבודה לבין המעסיק, מאחר וקשר זה מאפשר למעסיק לנצל אותם ולאיים עליהם ללא הפסק. כבילתם של העובדים למעסיק מסוים מחלישה אותם מול המעסיק ואינה פותחת בפניהם אפשרויות למציאת עבודה הוגנת יותר. המעסיק, שיודע שאין לעובד אופציה אחרת, מנצל את המעמד וללא כל התנגדות, לא של העובדים ולא של רשויות האכיפה הישראליות, מנצל את עובדיו.
