בשני בבוקר, 24.6.2019, הוגשה לבית הדין הגבוה לצדק בירושלים עתירה דחופה למתן צו על תנאי, על מנת שרשויות המדינה יעצרו את התחמקותן מפרסום תקנות שאושרו בכנסת הנוגעות לזכויות הסוציאליות של עובדי החקלאות מתאילנד.
חוק פיקדון עובדים זרים נחקק בשנת 2000 וקובע כי יש להסדיר את הפקדת כספי הזכויות הסוציאליות של מהגרי עבודה לקרן כזו, אך עד כה החוק לא יושם עבור מהגרי עבודה בחקלאות. משמעות התקנות היא יצירת הסדר לפיו כספי הזכויות הסוציאליות (השתלמות ופנסיה), שהמעסיקים חייבים בתשלומן בכל מקרה על פי החוק, יופקדו בקרן חסכון הוני בניהול המדינה
התקנות אושרו בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת לפני כשנה, ביולי 2018, ופרסומן עוכב על מנת "להשיג את הסכמת המעסיקים (החקלאים) להסדר". במהלך תהליך אישור התקנות, התחייבה ממשלת ישראל בפני ממשלת תאילנד, שעמה חתום הסכם בילטראלי המסדיר את הבאת עובדי החקלאות לישראל ואת הגנת זכויותיהם, שבקרוב תיפתח הקרן וכספי הפנסיה של העובדים יובטחו.
אך לאחר אישור התקנות בכנסת, ובניגוד לחוק הקובע כי על המשרדים הרלוונטיים לפרסם את תקנות מאושרות ובכך להוציאן לפועל – משרד האוצר "חזר בו מהסכמתו". "קו לעובד" בעתירתו טוען כי פניית פרסה זו היא תוצאה של שיקולים זרים. ארגוני החקלאים מנסים כבר שנים ארוכות למנוע תקנות שיאפשרו אכיפה יעילה יותר של חוקי העבודה ויגרמו לכך שגם בתחום הפרוץ של העסקה בחקלאות תהיה חובה בפועל לשלם זכויות סוציאליות כפי שהחוק מחייב. לחצם של ארגוני החקלאים קיבל משנה כוח עם התקרבותו הפוליטית של שר האוצר, משה כחלון, לראש ארגוני החקלאים, מאיר צור.
נכון לעכשיו, שנה לאחר שעברו בכנסת, התקנות טרם נכנסו לתוקף. פניות חוזרות ונשנות נענו בכך ששר האוצר החליט למשוך את הסכמתו מפרסום התקנות. אי לכך עתרה "קו לעובד" לבית המשפט העליון, בתקווה שתקנות אלו ייכנסו לתוקף בהקדם האפשרי ויעניקו למהגרים עובדי החקלאות את הזכויות המגיעות להם כחוק.
