מאת: דנה שקד, רכזת תחום בניין
ביום שני האחרון, הגיעו אלינו עובדים סינים ובידם מסמך אותו ביקשו שנתרגם להם כמו גם ביקשו לדעת כיצד תוכן המכתב משפיע על שהייתם בישראל.
המכתב מיום 1.6.11, עליו חתום אלדד ניצן, יו"ר התאגדות תאגידי כוח אדם לבניין, מסביר כי התאחדות הקבלנים ומשרד האוצר עתידים לחתום על הסכם ביום 6.6.11 בו תינתן הארכה זמנית לעובדים העוזבים בסוף חודש יוני 2011, על-ידי אישור בכתב על הארכה גורפת ממשרד הפנים. "ההארכה", כך כתוב, "תהפוך רשמית כנראה באמצעות הארכה גורפת עד סוף השנה".
עד כאן, הכול טוב ויפה.
אין שמחים מאיתנו על הארכת שהייתם של מהגרי עבודה מסין עד לתום תקופת השהייה המותרת להם, 63 חודשים. דרשנו בעבר ובהווה, למנוע גירושם של מהגרי עבודה ששילמו סכומי עתק עבור קבלת אשרת העבודה שלהם (ב 2008 שילם כל מהגר עבודה מסין 31,000$ דמי תיווך!) בטרם עת. תופעת הדלת המסתובבת קיימת החל מיום הגעתם של מהגרי עבודה למדינת ישראל, בשלהי שנות ה 90 ומהווה רעה חולה בכל הנוגע להעסקתם של מהגרי עבודה בישראל.
במכתבו של יו"ר התאחדות תאגידי כ"א לבניין רב הנסתר על הגלוי; משפט סיום קצר ותמציתי בו נכתב ש"אנו ממשיכים להתנהל מול האוצר בנושא סוגיית אופן הבאת העובדים" מרמז כפי שאנו מבינים, כי ההחלטה לפתוח את השמים למהגרי עבודה חדשים מסין נתקבלה ועתה דנים רק באופן הבאתם.
השאלות העולות מהמכתב מטרידות: מה בנוגע להחלטת הממשלה שנקבלה כבר במהלך 2006 לצמצם את מספר העובדים הזרים בבניה עד ליום 1.1.2010 ולאחר מכן הוארכה עד 2012? מה יהיה גורלם של העובדים החדשים שיובאו בחודשים הקרובים?
לנכונות לשלם סכומים כל כך גבוהים יש קשר ישיר לתקופת ההעסקה המותרת שהיא 63 חודשים. מי יידע את העובדים שהשהות המותרת להם לעבודה בישראל אינה 63 חודשים?
העובדים החדשים יגלו, תוך זמן קצר מאוד, ולאחר ששילמו כבר את דמי התיווך, כי שהייתם אינה חוקית וכי הם עלולים להיעצר ולהיות מגורשים מישראל לצמיתות.
שאלה נוספת ולא פחות מטרידה היא מדוע משרד הפנים, משטרת ההגירה ושאר הגורמים המעורבים בהבאת עובדים אינם מיידעים את הציבור בדבר ההחלטה להביא עובדים נוספים לישראל מסין?
שאלות שעד יום זה לא ניתן להן מענה.